יש לי מושג
ובאו כולם בנעימה אחת
מצוות לא תעשה דרבנן: אין ללמוד ולשנות בלא זמרה
מצוות לא תעשה דרבנן 'שלא לקרוא בלא נעימה ולשנות בלא זמרה', ומי שלומד תורה ועוסק בה בלא נעימה שהיא, נאמר עליו: "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" (הנביא יחזקאל, פרק כ', פסוק כ"ה)
זהו המקור לאופן לימוד תורה בנעימה ובזמרה ייחודית, אשר שתי התנועות דוגלות בו: תנועת החסידות, המאופיינת בשילוב שיר וזמר תמידיים בעבודת ה', ואף תנועת המוסר, אשר השירה אינה חלק ממהותה, ובכל זאת מכוונת ללימוד בבתי המוסר, ואף ללימוד פרטי של היהודי מתוך התפעלות, המורכבת מלימוד בנעימה וכן שינון חלקי הלימוד, עד שמחפיצם הדמיון.
ניגון לימוד הגמרא הינו ניגון שבאופיו נשמעות ההקשיה והירידה לפרטים על ידי הלומד, והוא משותף לכל יהודי לומד, בווריאציות אינדיבידואליות.
רק כיום יודעים נוירולוגים לומר, כי לימוד במנגינה, מחולל מהפכה בזכירת החומר הנלמד, באשר אופן לימוד זה מחדיר את החומר בצורה שבה קל למח בהרבה לקלוט ולהיזכר בו לאחר מכן.
חז"ל אף הורו על לימוד בקול, באופן שהאוזן שומעת את דבר הפה, וכ'טיפ' של לימוד מתוך נעימה, גם לגבי הלימוד בקול מודים הנוירולוגים כיום כי הינו אופן לימוד אשר מחדיר את החומר הנלמד בצורה הטובה ביותר.