יום שני י"ח בכסלו תש"פ 16/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

מתכונים

  • מעושנים חמים וטעימים

    מנה ראשונה בשרית חביבה ובלי הרבה טרחה. פשוט הולכים לקצב טוב וקונים בעוד מועד כמה מעושנים טובים, ומכינים סלט – דקה אחרי שהם מונחים על מחבת, החביבים שלנו כבר בשלים להגשה. מושלם, רק המחיר גבוה, אבל לא לשכוח שמדובר בבשר מוכן, שאינו מתכווץ על האש

    לכתבה המלאה...

חג ומועד

הקרבת העומר

עם ישראל יוצא בהמוניו לקציר החיטים לקראת קורבן העומר. "ובכח אמונה זו הולכים אנו מראשון לספירת העומר ועד לחג השבועות בו קבלנו את התורה ע"י 'משה עבדו', ושוב נוכחים אנו לדעת כי אמונה זו היא זו שתוליכנו קוממיות אל יעדנו"

הרב חיים ברים ט"ו בניסן תש"ע - 30/03/2010 20:00
נצטווינו בתורה לקצור שעורים במוצאי החג הראשון של פסח ולהביא מן העומר הראשון שנקצר קרבן מנחה בבית המקדש. ואף שקיצרה תורה ולא האריכה באופן ודרך הקצירה, מצינו לחז"ל שתיארו בפנינו את גודל ההמולה מסביב למצוה זו, שהיו מתקבצים המון אדם לחזות באותו מעמד. ולא זו אף זו, עוד היו הקוצרים מוסיפים לשאול שאלות שונות וכל אחת מהם שלש פעמים והכל בשביל להגביר את סקרנות העם במצוה זו.

וכל כך למה, מפני מה היה ענין מיוחד לעורר את העם בענין זה דוקא? ביארו חכמינו כי בזה נתכוונו להוציא מלב הבייתוסים, שהיו טוענים כי לעולם יהיה מעמד קצירת העומר במוצאי שבת, שכך למדו מן הכתוב "ממחרת השבת". אולם חכמים שהיתה מסורת בידיהם שאין הכוונה ב'שבת' זו ליום השבת אלא לחג הראשון, באו והגדילו את הפרהסיא בכדי להוציא מלבם.

ועדיין צריכים אנו למודעי, מפני מה נתפסו דוקא למצוה זו בכדי להוציא בה מלב הכופרים. והנה מצינו לאר"י ז"ל שביאר אודות עבודות ימי ספירת העומר, מאחר שבליל יציאת מצרים זכו בני ישראל להגיע אל שיא הפיסגה, הם השיגו מ"ט שערים בקדושה ללא אתערותא דלתתא. אבל לא היתה מדרגה זו אלא כטעימה - להציג בפניהם את נועם זיו הקדושה. וכיון שטעמו וראו כי טוב ה', נתנו בפניהם מ"ט ימים בהם יספרו את העומר, שבהם ישלימו את נפשותם, יטהרום ויקדשום מכל סיג ופגם, וכך יזכו לאותו אור ולאותה מדרגה – שזכו לה בליל חג הפסח, אלא שעתה יגיעו לכך בזכות ולא בחסד, ירויחו זאת ביושר ובאתערותא דלתתא.

אך כיון שירדו בבת אחת מכל מדרגותיהם, אין להם כל עצה אלא להיתפס ביסוד היסודות שבעבודת האיש הישראלי, עבודה שעל ידה ישיגו את השיא, את ההגעה עד אל סיפה של הגבוהה שבמדרגות האדם, עד אל פתחו של שער החמישים. ואכן אין כל פלא בכך שסמלו של חג החירות היא ה'אמונה' [על שני רבדיה, בה' ובמשה עבדו], כיון שברגע שהאדם מפסיד את כל מה שהיה נראה כאילו מונח בקופסא, בזמן שהאדם מאבד את כל מדרגותיו עד ל'מורא גדול – זו גילוי שכינה', כאשר הוא מתאפס ויוצא נקי מכל נכסיו - נכסי הרוח שבקרבו, או אז אין לו כל תקוה לולי 'אמונה'. ללא ידיעה, ללא הבנה ואף ללא כל השגה, כי אם 'אמונה' בבורא יתברך ובצדיקיו. כך למדנו (זוהר, ח"ג דף קפט ע"א): 'היך אבדיקת ארעא אי קיימת במהימנותא, ולא אתחברת ברשו אחרא, בקריבו דתרומה דא דשעורים', שע"י מנחת העומר נוכחים לדעת כיצד חי העולם ב'אמונה'.

בגין כך בחרו ליטול מצוה זו הפותחת את אותם ימים שאחר הנפילה הגדולה, אותם ימים המיועדים לאגירת כוחות מחודשים והשגות רעננות, נטלוה והפכוה לדגל המאבק נגד הכופרים בכוחם של צדיקים, נגד הנאבקים במסורות שהועברו בפי חכמים, וקבעו יום זה לציין בפרהסיא הגדולה ביותר כי אנחנו מאמינים בני מאמינים בה' ובמשה עבדו, ואין אמונה אחת קיימת בלא רעותה. ובכח אמונה זו הולכים אנו מראשון לספירת העומר ועד לחג השבועות בו קבלנו את התורה ע"י 'משה עבדו', ושוב נוכחים אנו לדעת כי אמונה זו היא זו שתוליכנו קוממיות אל יעדינו.