יום ראשון י"ז בכסלו תש"פ 15/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

מתכונים

  • מעושנים חמים וטעימים

    מנה ראשונה בשרית חביבה ובלי הרבה טרחה. פשוט הולכים לקצב טוב וקונים בעוד מועד כמה מעושנים טובים, ומכינים סלט – דקה אחרי שהם מונחים על מחבת, החביבים שלנו כבר בשלים להגשה. מושלם, רק המחיר גבוה, אבל לא לשכוח שמדובר בבשר מוכן, שאינו מתכווץ על האש

    לכתבה המלאה...

חג ומועד

מ"ט שערים

עם ישראל יוצאים ממ"ט שערי הטומאה ונכנסים בשערי הטהרה, כחסד אלוקי, בעומדם על מפתן ההחלקה המסוכנת לשער הנ', ממנו לא היו יכולים ח"ו להיגאל לעולם

הרב חיים ברים, י"ח בניסן תש"ע - 02/04/2010 07:51
משך שנות 'רדו' בהם גרו בני ישראל במצרים לא היו בידיהם לא תורה ולא מצוות שבהם יעמדו איתן נגד פיתויי היצר ומנעמיו, ואף על פי כן, על אף שאכן דורדרו מדרגה אחר מדרגה עד לשיא השפלות והטומאה, עד שטעמו תשעה וארבעים שערי טומאה ועוד מעט קט והיו חלילה נכנסים דרך שער החמישים אשר כל באיו לא ישובון ומעוות לא יוכל לתקון – עם כל זה היתה נקודה אחת ויחידה, נקודה טובה בליבותם, בבחינת "ועוד מעט ואין רשע" (תהלים לז י) כביאורו של הרה"ק מפשיסחא – שאף בלב היהודי השפל ביותר ישנה נקודה מסויימת בה איננו רשע, נקודה בה אין לרוע כל שליטה.

ובמה התבטאה נקודה זו? במה שהצליחו ליצור בידול בינם לבין המצרים. כי הלא בטבע העולם הוא שיהיו בני המיעוטים מנסים להשתלב ולהיטמע בין בני העם השולט, עד שיהפכו להיות חלק בלתי נפרד ובלתי מובדל ממנו. אולם בני ישראל לא עשו כזאת ולא אבו לעשות זאת. כך מצינו שלא שינו את שמם, את לשונם ואת לבושם – דברים שמבליטים ביותר את ייחודיותם וממילא אף את שונותם מבני עם הארץ.

כידוע מדברי חז"ל שהיו המצריים שטופי זימה, בה שיחם ושיגם ואלו מעשיהם, עד שקרא הכתוב לארץ מצרים בשם 'ערות הארץ'. ואף שהיו בני ישראל נטועים בתוכם - עמדו להם כוחותיהם בדבר זה להיות שונים מהמצרים בדבר שנפשו של אדם מחמדתן, עד שהעיד בהם הכתוב שהיו דומים לגן נעול ומעיין חתום, ואך אחת שהיתה בהם ויוצאת דופן בהתנהגותה – בא הכתוב ופירסמה, וגם זה ללמד שלא היה אחד נוסף דומה אליה בכך. [ולשיא הבידול הגיעו באותו יום שטרם יציאתם ממצרים בהימולם איש בשר ערלתו]

כיון שכן, היות והיה רצונם ושאיפתם להיות שונים, אחרים וטובים מהמצריים – לכן זכו להיגאל מהם ולצאת מאותו מקום בשעה שעמדו על סף ההיטמעות המוחלטת, כיון שאילו היו נכנסים אל שער החמישים 'אין בכח האדם להיות בנסיון יותר ממ"ט שערי טומאה' (שפת אמת) וודאי היו נופלים ונכשלים, על כן נזדרז הבורא וגאלם טרם כשלו ונפלו.

כי כשם שברא הש"י את הקליפה לפרי שיגן ויסתיר עליו, כן יצר קליפה שעל ידה תהיה הקדושה נסתרת מעיני האדם והיא סיבת החושך והגלות בעולם. וכמו שהלילה הולך ומחשיך עד שבא לגבול שמאז יתחיל להאיר היום, כמו כן הקליפה וסטרא אחרא כאשר היא מגיעה עד לשיא חשכותה שאין יותר חושך מכך, עד מ"ט שערי טומאה מיד נגלה עליהם אור הקדושה.

ואז בהיותם זוכים להחלץ מאותם מ"ט שערי טומאה, כן זכו כנגד להשיג את פיסגת הקדושה ולהגיע עד למ"ט שערי קדושה, להגאל בגשמיות וברוחניות מטומאת מצרים ולהתקדם עד לקבלת התורה.