ספר
מעבר חציה
מחבר: צפורה אדלרמו"ל: רובינשטיין ספרים
מהכריכה האחורית:
אוליבר ווסט עמד לסיים את ארוחת הערב שלו במסעדת הבית הלבן, כשהמזוודה, שהייתה מוצמדת לידו השמאלית באזיקים, השמיעה צפצוף אזעקה שהקפיץ אותו ממקומו וגרם לו להפוך את קנקן המיץ שעל השולחן.
אוליבר לא הקדיש כל מחשבה למיץ הצהבהב שנזל עכשיו מהשולחן על מדיו הלבנים. הוא כלל לא הרגיש כיצד הנוזל מרטיב אותו. עיניו היו מרוכזות בנורה הקטנה שבראש המזוודה שלא חדלה לצפצף. ההבהוב בצבע אדום בישר לו, כי נוצר מצב רציני ביותר. ההוראות ששוננו במוחו למצב כזה חלפו בראשו במהירות. היה ברור לו מה עליו לעשות.
בחלקיק השנייה לפני שקם ממקומו, עוד קיננה בליבו תקווה, כי זוהי רק תקלה קטנה של מערכת האזעקה. הוא ציפה שהאזעקה תיפסק, אך זו לא חדלה.
בתוך הצפצוף שמע עכשיו לחשוש: "סכנה. עדיפות מספר אחד".
הוא ידע כי הלחשוש הבא יצווה עליו: "צור מגע עם הנשיא במהירות האפשרית".
הוא פנה כמעט בריצה לעבר הדלת. בצאתו מהחסדר, חצה תוך כדי ריצה את המסדרון הארוך שהוביל לאגף המערבי של הבית הלבן, מקום ישיבתו של הנשיא.
מדוע הופעלה האזעקה? מה גרם להיווצרות המצב הקריבטי? וכיצד קשור נחמן, יהודי שומר תורה ומצוות המתגורר בניו יורק, לכמעט קריסה של מערכות הטילים המתוחכמות ביותר של ארצות הברית?
()
אלומת אור - הדרך לחירות מחיי השלווה של ילדות כפרית בבבוואריה אל רחובות ירושלים המסולאים בפז, ומשם – אל שדרותיה הלוהטות של הוואנה, בירת קובה. סיפור זה הוא שיר הניצחון של הנפש היהודית, העשויה ללא חת
גליקל גליקל, יומן אישי מלפני כ-300 שנה שנכתב על ידי דמותה המרתקת והצבענית של גליקל - אלמנה מהעיר המלין שבגרמניה
געש ביקרתם פעם בעולם הפנימי, זה שגועש מתחת לגעש המדומה שמצוי למעלה? אולי כן, אבל אולי גם לא. מסע אמיתי ומפעים אל העולם שמתחת, שגם אם לעיתים נוח לנו להעמיד פנים שהוא כלל לא קיים, זה רק מפני שעדיין לא חפרנו די באוצרותיו