יום שלישי י"ד בחשון תש"פ 12/11/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי חנינא בן תרדיון

רבי חנינא בן תרדיון היה תנא בדור השלישי, אחד מעשרה הרוגי מלכות וחמיו של התנא רבי מאיר.

דוד סופר, כ"ז בסיון תש"ע - 09/06/2010 06:25
רבי חנינא בן תרדיון היה תנא בדור השלישי לתנאים, ומקום מושבו היה בסיכני. רבי חנינא בן תרדיון היה גבאי צדקה ויושרו ונאמנותו היוו דוגמא ומופת, עד כדי כך שהגמרא אומרת שלא ייתן אדם פרוטה לצדקה אלא אם כן ממונה עליה איש כשר כרבי חנינא בן תרדיון. והיכן באה נאמנותו לידי ביטוי? "מעות של פורים התחלפו לו במעות של צדקה וחלקו לעניים"- בטעות חילק רבי חנינא בן תרדיון מעות של סעודת פורים לצדקה, בחשבו כי אלו מעות של צדקה, ואחר זמן שנודע לו טעותו, לא חזר על קופת הצדקה בכדי להחזיר לו את מעות פורים. רבי חנינא בן תרדיון עסק בתורה למרות גזירתם של הרומאים. פעם אחת כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. שאל רבי יוסי בן קיסמא את רבי חנינא בן תרדיון "אי אתה יודע שאומה זו מן השמיים המליכוה, שהחריבה את ביתו, ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו, ואיבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת. ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהילות, וספר תורה מונח לך בחיקך? אמר לו רבי חנינא בן תרדיון- מן השמיים ירחמו. אמר לו רבי יוסי בן קיסמא- אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמיים ירחמו?" המשיך רבי יוסי בן קיסמא ואמר- "תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש". לא עברו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא, והלכו כל גדולי רומי לקברו, והספידוהו הספד גדול. בחזרתם מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו. תפסו אותו הרומאים יחד עם רבי אלעזר בן פרטא, שאף הוא עבר על גזירתם. עוד טרם חקירתם אצל הרומאים אמר רבי חנינא בן תרדיון לרבי אלעזר בן פרטא כי הוא לא ינצל, אך אתה רבי אלעזר בן פרטא, כן תנצל. בעוד רבי אלעזר בן פרטא, משקר משך כל החקירה אצל הרומאים, והקדוש ברוך הוא עושה לו ניסיים גלויים כדי לקיים את שקריו, הרי שרבי חנינא תרדיון מקדש שם שמיים ברבים, ולשאלתם של הרומאים- מפני מה עסקת בתורה? עונה רבי חנינא בן תרדיון "שכך ציווני ה' אלוקי". דבר זה הכעיס מאד את הרומאים והם גזרו עליו להיהרג בשריפה, ועל אשתו להיהרג בחרב ועל ביתו לישב בקובה של זונות. אין העונשים הללו באו עליו בגין מסירות נפשו ללימוד התורה, אלא בגין עבירות קלות שהיו בידיו ובידי משפחתו. הוא- הגה את שם ה' באותיותיו, ואף על פי שעשה זאת כדי להתלמד וזה מותר, אך מכיוון שעשה זאת בפהרסיה נענש על כך. אשתו- כיוון שהיה לה למחות בו ולא מיחתה נענשה על כך. ביתו- כיוון שפעם אחת הלכה לפני גדולי רומי, ואמרו אלו לאלו- כמה נאים פסיעותיה של ריבה זו, ומיד היא דקדקה בפסיעותיה שיהיו יותר נאות. לקחו הרומאים את רבי חנינא בן תרדיון, כרכו אותו בספר תורה, הקיפוהו בחבלי זמורות והציתו בהן אש. לא הסתפקו הרומאים הרשעים הללו במיתת שריפה לחודה, אלא שרצו להאריך את זמן השריפה והייסורים של רבי חנינא בן תרדיון והביאו ספוגים של צמר אחר שרויים במים והניחו על ליבו. באותו הזמן שאלה אותו ביתו- אבא! אראך בכך? כלומר, זו תורה וזו שכרה?. ענה לה רבי חנינא בן תרדיון- אם אני לבדי הייתי נשרף היה דבר זה קשה עלי ביותר, אך עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמדי, מי שיבקש את עלבונה של ספר התורה הוא זה אשר יבקש את עלבוני. שאלוהו תלמידיו- רבי! מה אתה רואה? אמר להם- גווילים נשרפים ואותיות פורחות באוויר. אמרו לו תלמידיו- פתח את פיך ותיכנס האש לשם כדי שתקרב את מיתתך. אמר להם- מוטב שיטלנה מי שנתנה ושאני לא אחבל בעצמי. אמר הרומאי הממונה על השריפה- רבי, אם אני מרבה את השלהבת ונוטל את הספוגים של צמר מעל לבך, אתה מביא אותי לחיי העולם הבא? אמר לו רבי חנינא בן תרדיון- הן. ביקש הרומאי שבועה על כך, ונשבע לו רבי חנינא בן תרדיון. מיד הרבה הרומאי בשלהבת, נטל את הספוגים של צמר מעל ליבו ויצאה נשמתו של רבי חנינא בן תרדיון בקדושה ובטהרה. אף הרומאי הממונה על השריפה, קפץ לתוך האש ונשרף אל מותו. יצאה בת קול מהשמיים והכריזה- שרבי חנינא בן תרדיון והממונה על השריפה מזומנים לחיי העולם הבא. ועל אותו ממונה בכה רבי יהודה הנשיא "יש קונה עולמו בשעה אחת". עם כל גדולתו הרבה של רבי חנינא בן תרדיון, הן בהרבצת תורה, העמדת תלמידים, מסירות נפש, הוא זכה לחיי העולם הבא בזכות זה שבשעה שגילה כי הפריש ממעות פורים לצדקה הוא לא חזר על קופה של צדקה לקחת את מעותיו. כל שנה ושנה, בעת שעם ישראל מקונן בתשעה באב על חורבן בית אלוקינו, ובשעה שמבקש סליחות בתפילת המוסף שביום כיפור, מזכיר הוא את עשרת הרוגי מלכות, עשרה תנאים שנהרגו על קידוש ה', ובכללם רבי חנינא בן תרדיון. פוסקי ההלכה הוציאו ממיתתו של רבי חנינא בן תרדיון הלכה למעשה. שלכאורה קשה, שהרי מחד, כאשר תלמידיו ביקשו ממנו כי יפתח את פיו ותכנס האש בתוכה כדי לזרז את מיתתו הוא ענה להם "מוטב שיטלנה מי שנתנה ואני לא אחבל בעצמי", אך מאידך, כאשר הרומאי הממונה על השריפה הציע כי ירבה את השלהבת ויטול את הספוגים של צמר מעל ליבו כדי לזרז את המיתה, הסכים לכך רבי חנינא בן תרדיון? אלא, יש הבדל מי המזרז את המיתה. באם זה האדם עצמו- אסור, אך אם עושה זאת איש אחר- מותר. אף בעלי המוסר הוציאו ממיתתו של רבי חנינא בן תרדיון יסוד מוסרי. בתשובתו של רבי חנינא בן תרדיון לתלמידיו אומר הוא שלנגד עיניו "גווילים נשרפים ואותיות פורחות באוויר". ה"גווילים" מסמלים את הגשמיות, קלף של בהמה. ה"אותיות" מסמלות את הרוחניות, את התורה. ובשעה ש"הגווילים נשרפים"- שהגשמיות חסרה ונחסרת, אז "אותיות פורחות" הרוחניות מצליחה יותר, פורחת ומשגשגת.