בשנת תש"ט, כשנה לאחר הקמת המדינה, הוקם כפר עבור חסידי חב"ד. את הכפר יסד האדמו"ר מחב"ד דאז - רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר השישי לבית חב"ד. הכפר הוקם סמוך ונראה לכביש מספר אחת בקטע הדרך שליד העיר לוד. 

בתחילת ההתיישבות, התיישבו חסידי חב"ד בבתים הנטושים של הכפר הערבי לשעבר: ספריה. הערבים נטשו כפר זה כשנה קודם לכן בזמן מלחמת העצמאות. לאחר מספר שנים קיבלו חסידי חב"ד שטחים מהמדינה כדי להקים את בתיהם ולעסוק בחקלאות. עם מעברם של חסידי חב"ד לשטח החדש, נתפסו הבתים הישנים של הערבים על ידי קבוצות של עולים חדשים מרומניה ומתימן. הם ניסו להפוך פלישה זו להתיישבות של קבע ולכנות את התיישבות זו בשם "תוחלת". דבר זה חרה לחסידי חב"ד, ועל רקע זה התפתחו עימותים במקום בין חסידי חב"ד לעולים החדשים. למעשה, התיישבותם של העולים החדשים לא צלחה, ובשנות השבעים אילצה המדינה את תושבי תוחלת לפנות את בתיהם. בתמורה לכך קיבלו העולים החדשים דירות אחרות במימון המדינה במקומות שונים בארץ. כעת מתגוררים במקום אך ורק חסידי חב"ד. 

רבי מנחם מנדל שניאורסון

אחר פטירתו של האדמו"ר מחב"ד, המשיך חתנו ויורשו רבי מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר. בשנת תשט"ז, כשבע שנים לאחר הקמתו של הכפר, ארע פיגוע קשה בבית הספר למלאכה שבכפר. מחבלים ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך. פיגוע מחריד זה זעזע את המדינה הצעירה, והדיו לא שככו גם זמן רב לאחר מכן. האדמו"ר מחב"ד עודד את חסידיו השבורים והורה להם להגדיל ולהרחיב את הכפר. 

רבו הראשון של הכפר היה רבי שניאור זלמן גורליק. לאחר פטירתו בשנת תשל"ד, מונו לכפר חב"ד שני רבנים - רבי נחום טרבניק חתנו של הרב גורליק, ורבי מרדכי שמואל אשכנזי. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, נהיה הרב אשכנזי לרבו היחיד של כפר חב"ד. הרב אשכנזי נחשב כתלמיד חכם גדול, והוא נחשב לבקי גדול בהלכות ובפרט במנהגי חב"ד. 

כפר חב"ד במקורו היה כפר לכל דבר ועניין, אך במשך עשרות שנות קיומו, גדל הכפר למימדים גדולים וקיבל אופי הדומה יותר לעיר, אם כי הוא עדיין שומר במעט על צביונו הכפרי, וכך למשל יש בו לולי תרנגולות, דיר כבשים, כוורות דבורים ופרדסי אתרוגים ותפוזים. יש בו כתשע מאות משפחות, והוא נחשב לכפר הגדול ביותר במדינת ישראל. למעשה, משמש כפר חב"ד כמעוזה הבלתי רשמי של חסידות חב"ד בארץ ישראל. בכפר ישנם כמה ישיבות ובכללם, הסניף המרכזי של ישיבת "תומכי תמימים" על שלוש מאות תלמידיו ואת הבניין המרכזי של "צעירי אגודת חב"ד". מבניין זו יוצאת פעילות יהודית לכל רחבי הגלובוס. משלוחי ענק המכילים סידורים, מחזורים, טליתות, כיפות, תפילין ויתר תשמישי הקדושה לכל נקודה חשוכה בעולם ששם ששוהה חסיד חב"ד בתורת "שליחות". כמו כן העלון הפופולארי והוותיק "שיחת השבוע" יוצא מבניין זה. 

העתק מדויק של בית המדרשו של האדמו"ר בארה"ב [צלם]

בשנת תשמ"ו הורה האדמו"ר מחב"ד לבנות העתק מדוייק של בית המדרש שלו שבארצות הברית הידוע במספרו 770. העתק זה הוא היחיד בעולם אשר לא רק החזות החיצונית מושלמת, כי אם אף חלוקת החדרים בפנים זהה לחלוקה של בית האדמו"ר בניו-יורק. בכדי להבין את גודל התופעה, מציינים החסידים, צריך להיות בבנין המקורי אשר בניו-יורק... בתוך העתק זה ממוקמים משרדי אגודת חב"ד בישראל, משרדי השבועון "כפר חב"ד" ומשרדי "קה"ת" - קרני הוד תורה, האגודה שמוציאה את ספרי חב"ד לאור. הוצאה זו הוציאה לאור כבר אלפי ספרים, והיא נחשבת כהוצאת ספרים היהודית הגדולה ביותר בעולם. 

לרחובות בכפר חב"ד אין שמות אלא מספרים, וזאת בהתאם להוראתו של האדמו"ר שלא לקרוא רחובות על שם רבנים, כיוון שאין די רחובות לקרוא על שמם של כל גדולי ישראל ולקרוא רק על חלק מהגדולים - זאת אין בידינו לקבוע מי גדול ממי. 

כפר חב"ד התפרסם בקרב הציבור הרחב גם בזכות פרדסי האתרוגים ואפיית המצות שבה. בערבי החגים - פסח וסוכות - שולחת כפר חב"ד את תוצרותיה המהודרות לכל חלקי הארץ, היות וישנם המקפידים לרכוש תשמישי מצווה אלו דווקא משם. 

בכפר חב"ד ישנם כמה מוקדי תיירות, כאשר ללא ספק בניין ה-770 מככב במקום הראשון. למעשה, המתגורר בכפר חב"ד אינו חסר כלום שהרי בכפר יש מספר צרכניות, חנויות למתנות וכלי בית, חנויות לבגדי ילדים ומבוגרים, קייטרינג, מסעדה, אולמות שמחה בגדלים שונים, גנים, תלמודי תורה, ישיבות, מוסדות לבנות, משחטות, אטליז, מכבסה, תחנת רכבת, השכרת מכוניות, חנות ספרים ותשמישי קדושה, סניף דואר, ברכת שחיה, יקב, ועוד. כמו כן יש שירותי תחבורה ציבורית לכפר חב"ד ומכפר חב"ד למקומות רבים בארץ. 

בכפר חב"ד ישנם כמה מקוואות, כאשר אחד מהם הוא מהגדולים בארץ ויכול להכיל עד כשש מאות טובלים בו זמנית!!!. בשנים האחרונות, עקב מצוקת דיור קשה הפוקדת את הכפר, התחילו בהקמתם של מספר פרויקטים לדיור על מנת לתת מענה לביקוש הגדול. עם זאת, מחירי הדיור בשנים האחרונות רק הולכים ומאמירים, מה שמונע את הפריווילגיה מכל אחד את האפשרות לרכוש דירה במקום. בכדי להתגורר בכפר חב"ד, יש להשתייך לחסידות זו ולהיות חסיד בכל משמעות המילה. בהקפדה על תורה, יראת שמיים, צניעות וקדושה. 

אחד המאפיינים של כפר חב"ד, הוא  הרוח החסידית הנושבת בתוכה. רוח של שליחות ועשייה יהודית סביב השעון ללא הרף. כמו כן, האחווה והידידות שבין החסידים המתגוררים בכפר חב"ד, ההשתתפות של הזולת בשמחה של השני, ולהבדיל בכאב של השני, היא במידה שכמעט ואין לה אח ורע. 

מעברו השני של כפר חב"ד, בצד השני של כביש מספר אחת ממוקם "כפר חב"ד ב'". במקום נמצאת קריית החינוך [הסמינר לבנות] של כפר חב"ד. בכפר זה מתגוררים מעט משפחות אשר רובם הם אנשי הצוות בסמינר, והוא מחובר במנהרה תת-קרקעית לכפר חב"ד המרכזי.