יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הרי"ף

רבי יצחק אלפסי אשר היה מגדולי פוסקי התלמוד, חיבר את חיבורו על הש"ס, המכונה 'התלמוד הקטן'

חיים סיגל, י' באייר תש"ע - 24/04/2010 20:49
הרי"ף נולד בכפר 'קלעת חמאוד' אשר במרוקו, אביו היה רבי יעקב הכהן. הרי"ף למד בישיבת קירואן שבתוניסיה והיה תלמידם של רבינו חננאל בן חושיאל ורבי ניסים בן יעקב גאון, שהיו ממפרשי התלמוד. הרי"ף חי בתפר שבין תקופת הגאונים לתקופת הראשונים וחתם את תקופת הגאונים, ועל כן יש המכנים אותו גאון.

הרי"ף עבר להתיישב בעיר 'פאס' שבמרוקו, ושם היה רוב פועלו הרוחני. הוא העמיד בעיר זו תלמידים הרבה, ועל שם העיר קיבל את השם אלפסי, מבנה השם מתחלק לשניים, 'אל' – פי' ה' הידיעה בערבית, 'פאסי' – הוא ע"ש העיר.

הרי"ף התפרסם בעיקר בשל חיבורו על התלמוד בבלי, שהקיף 24 מסכתות בשלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין, חיבור זה התכנה מאוחר יותר בשם "תלמוד הקטן". את ספרו כתב במתכונת התלמוד, כשהוא מתמצת, מעתיק ומרכז רק את הדברים שנוגעים להלכה באותו הזמן. בכך יצר לתלמוד עמוד שדרה הלכתי שמקל על פסיקת ההלכה. כמו גם עריכה של תלמוד מקוצר להקלה על תפוצתו ולימודו של התלמוד. בפסיקתו, קבע הרי"ף עדיפות לתלמוד הבבלי על פני התלמוד הירושלמי, למעשה ספר ההלכות הינו ספר הפסיקות הראשון בהיסטוריה היהודית.

על ספרו של הרי"ף חוברו פירושים שונים. הידועים ביותר הם פירושו של הר"ן ושל הנימוקי יוסף, אשר מקומם נמצא מסביב להרי"ף. רבי זרחיה הלוי כתב את ספרו המאור הגדול על סדר נשים ונזיקין, ואת ספרו המאור הקטן על סדר מועד, ספרים אלו סובבים נגד פסיקותיו של הרי"ף. בשביל לענות להשגות של בעל המאור כתב הרמב"ן את ספריו, ספר הזכות ומלחמות ה', כיום נמצאים פירושים אלו מתחת לפירושו של הרי"ף.

ספרו של הרי"ף נחשב לספר ההלכות החשוב ביותר עד לכתיבת ספר 'משנה תורה' להרמב"ם. ספר זה היה הראשון מסוגו המתמצת ומלקט מהתלמוד דף אחר דף את מסקנות הגמרא, הנוגעות למעשה, בלי כל המשא ומתן שהביא את הגמ' אל המסקנה. עוד דבר גדול עשה בחיבורו, בכך שריכז למקום אחד מאמרים נוספים העוסקים באותו נושא.

הרי"ף הכניס בספרו רק את ההלכות הנוגעות למעשה לאותו הזמן, כפי העולה מדברי הרמב"ם, בתוך דברי הערצה שכתב עליו: "וההלכות אשר עשה הרב הגדול, רבינו יצחק ז"ל, הספיקו בעד כל החיבורים ההם... מפני שהן כוללות את כל הפסקים והדינים שצריך אליהם בזמנינו זה...". ואכן לימד הרמב"ם את הלכות הרי"ף לתלמידיו, כמו כן העיד הרמב"ם על הרי"ף שכתב את חיבורו זה ע"פ רוח הקודש. חוץ מחיבור זה חיבר הרי"ף מספר חיבורים: הלכות בכורות, הלכות חלה, ושו"ת בהלכות נדרים. מכל קצוות ספרד היו נשלחות שאלות אל הרי"ף, ותשובותיו היו דומות בסגנונם לתשובות גאוני בבל.

תלמידי הרי"ף היו, רבי יהודה הלוי, מחבר הספר "הכוזרי", הר"י מיגאש, רבי אפרים מקלעה מחבר "השגות אפרים", ורבי ברוך אלבאליה.
גדולי ישראל, הרמב"ם והראב"ד וכן רבי יצחק (ר"י) בעל התוספות ור"י הזקן מבעלי התוספות, התייחסו אל הרי"ף בהערצה, וכן כתב הראב"ד על הרי"ף: "אני סומך על דברי הרב, אפילו אומר על ימין שהוא שמאל".

מרן ה"בית יוסף" בקובעו את פסק ההלכה בשלחן ערוך אשר חיבר ע"פ פסקי עמודי ההוראה הרמב,"ם הרא"ש והרי"ף, וציין הבית יוסף כי פסקי הרי"ף הם ראשונים מבין שלושת עמודי ההוראה, ומכאן ניכרת חשיבותו הרבה של הרי"ף. ביחס גדולי הדורות אליו, וכן בהכרעת ההלכה, הנמשכת למעשה עד ימינו אנו.

מספרים שהיה להרי"ף מכר מישיבתו ושמו חליפה בן אלעגב, שהיה יהודי עשיר ובעל נכסים רבים אך היה נוכל ערמומי. הוא היה מוכר את רכושם של היהודים לנוכרים ללא ידיעתם, ועל ידי כך צבר לו הון גדול. הרי"ף שידע את מקור הונו לא חפץ לשבת עימו במחיצתו והרחיקו תמיד מעל פניו.

יחסו העוין של הרי"ף גרם לעשיר מורת רוח, וכל העת רקם מזימות על מנת להזיק להרי"ף. יום אחד הלך חליפה למלך והחל לרכל באוזנו שהרי"ף תומך בשבטי הברברים אשר היו במלחמה עם המלכות באותו הזמן. השמועה על מזימתו הגיעה להרי"ף אשר מיד אסף את חפציו ויחד עם בני ביתו עזבו את העיר ועברו לספרד. בתחילה התגורר בעיר 'קורדובה' ומשם עבר לעיר 'אליסנה', בה גר עד יום מותו.

להרי"ף היה בן תלמיד חכם, ושמו יעקב, אך למרות זאת בחר את תלמידו, הר"י מיגאש, למלא את תפקידו, ולהמשיך את דרכו, אחר הסתלקותו.
הרי"ף נפטר בתאריך י' באייר ד'תתס"ג והוא בן 90. לאחר פטירתו נכתבו עליו קינות על ידי משוררים.

תלמידו, רבי יהודה הלוי, חיבר עליו קינה אחר מותו: "הרים ביום סיני לך רעשו / כי מלאכי האל בך פגשו / ויכתבו תורה בלוחות לבך / וצבי כתריה לך חבשו / לא עצרו כח נבונים לעמוד / לולא תבונות ממך דרשו". הקינה מתארת את קבלת הפנים שעושים להרי"ף ז"ל בעולם העליון, ואת חפצם של מלאכי השרת לשמוע מפיו דברי תורה.

וכן רבי משה אבן עזרא כתב עליו בספרו "שירת ישראל" (עמוד עג): "היה בעל רגש דתי חזק שאי אפשר למצוא דוגמתו. בעל שכל בהיר. חכמתו עמוקה ואין דומה לה. עטו מהיר עד שאי אפשר להתחרות בו".