יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

פרעות רינדפלייש

פרעות רינדפלייש היו סדרה של פוגרומים שנערכו בקהילות יהודיות בגרמניה בשלהי המאה הי"ג. הפרעות התרחשו בעקבות עלילה שקרית שהעלילו על יהודי אותן קהילות שכביכול פגעו באמונה הנוצרית.

מוטי מרינגר ז' באייר תש"ע - 21/04/2010 06:00


בסוף המאה הי"ג לספירת הנוצרים השתוללה ברחבי גרמניה מלחמת אזרחים אכזרית ועקובה מדם. המלחמה הייתה על כס המלוכה הגרמני ועל הצדדים הלוחמים נמנו נסיכי גרמניה שהתחלקו לשתי קבוצות יריבות, בראש האחת מהן עמד הנסיך האוסטרי אלברכט שהשתייך למשפחת המלוכה ההבסבורגית וכנגדו ניצב הקיסר אדולף מנסאו. 

כדרך שארע במלחמות רבות אחרות, גם במלחמה זו מצאו היהודים את עצמם נרדפים ונפגעים. מלחמת אזרחים זו שלא נגעה כלל ליהודים, הייתה עילה לפריצה פרעות שנקראו בשם 'פרעות רינדפלייש', במהלכן נחרבו קמ"ו קהילות יהודיות ברחבי גרמניה ואוסטריה ועשרות אלפי יהודים נהרגו על קידוש ה'.

הסיבה הרשמית לפרוץ הפרעות הייתה עלילה שפלה ושקרית בה הואשמו היהודים. אחד מאצילי גרמניה באותה העת שנקרא בשם רינדפלייש (='בשר בקר') אשר התגורר בעיר רוטינגן היה זה שהחל להעליל על היהודים שכביכול חיללו את לחם הקודש שבבתי תיפלתם. לפי אמונתם הטפלה נוהגים הנוצרים לאפות לחם קודש, זכר ללחם שחילק משיחם ימ"ש, לחם זה היה שוהה זמן רב בבתי תיפלתם עד שהעלה עובש והרקיב. באותם הימים פשה בלחם נגע בצבע אדום שככל הנראה נבע מפטרייה או חיידק שפגעו בלחם, האציל רינדפלייש ימ"ש העליל כי כתמים אדומים אלו הם דם וכביכול דמו של משיחם הוא. היהודים הואשמו אם כן, כי חיללו את הלחם ודקרו אותו וכך הופיעו כתמי הדם. נגע אדום זה הוסיף להתפשט בבתי תיפלה נוצריים נוספים בערים אחרות וכך התרחבה העלילה המאשימה את היהודים בחילול הלחם.

לאחר מסקנה נבובה זו אליה הגיעו הנוצרים, הצהיר רינדפלייש קבל עם ועדה כי קיבל כביכול היתר מהשמים לנקום ביהודים ולהענישם על חילול הלחם. המונים נבערים מדעת התכנסו סביב לרינדפלייש והחלו במסע הרג וחורבן בקהילות ישראל בגרמניה ואוסטריה.

הפרעות החלו ביום ז' באייר שנת ה' אלפים נ"ח וראשונה נפגעה קהילת יהודי רוטינגן – מקום מושבו של רינדפלייש. באותה השנה חל יום זה ביום ראשון בשבוע וביום זה התכנס ההמון הנוצרי בבית תיפלתם. לאחר נאום הסתה אותו שמעו הפורעים מהכומר, פנה ההמון המוסת לפרוע ביהודים. בפני היהודים האומללים הועמדה הברירה להמיר את דתם ולהתנצר רח"ל או למות, היהודים האומללים בחרו למות על קידוש שמו יתברך ובלבד שלא ימירו את דתם, יהודים רבים אף הפילו עצמם לתוך האש ומתו על מנת שלא ליפול לידיהם של המרצחים האכזריים.

אחרי קהילת רוטינגן פנו הפורעים לקהילות וירצבורג ובמברג וכילו את זעמם ביהודיהן. כך המשיכו הפורעים והחריבו עשרות קהילות יהודיות בכל רחבי בוואריה ופרנקוניה. ביום י"ב בתמוז נחרבה קהילת יהודי נוישטאט – משפחות שלמות בקהילה זו איבדו עצמם לדעת בקפיצה אל להבות האש ובלבד שלא ייפלו לידי הפורעים ולא יעמדו בפני ניסיון של בחירה בין מוות או המרת דת. ביום זה גם הושמדה קהילת ווינדסהיים, ולמחרתו ביום י"ג בתמוז נחרבה קהילת איפהובן, בימים י"ח וי"ט בתמוז נחרבו קהילות מרגנטהיים, אוכסנפורט וקיצינגן, וביום י"ד בתמוז ניסו הפורעים לפגוע בקהילת יהודי רוטנבורג – עירו של המהר"ם. שלש פעמים הותקפה קהילת רוטנבורג על ידי הפורעים, לראשונה הגיעו הפורעים לעיר ביום י"ד בתמוז, ופעמיים נוספות תקפו את העיר ביום תשעה באב ולמחרתו ביום י' באב. יהודי רוטנבורג התבצרו במבצר שבעיר ולחמו בגבורה נגד הפורעים אך היו אלו רבים מול מעטים וכשנפלו היהודים בידי הפורעים בחרו אף הם למסור נפשן על קידוש ה' ולא להמיר את דתם. בשירים ובמחולות הלכו קדושים אלו באומץ לב אל מותם הוודאי שמחים על הזכות שנקרתה בידם לקדש שם שמים בגופם בנפשם. מאז אותם פרעות נהגו יהודי אשכנז לקרוא את שם העיר רוטנבורג לפי תרגום חופשי של שמה הגרמני – 'עיר אדומה מדם'.

אחד מרבני אותה העת רבי משה ב"ר אלעזר הכהן ספד לאלפי היהודים הנהרגים על קדושת שמו בקינה אותה חיבר וקראה בשם 'מה קול הצאן הזה אשר באוזננו' ואף את יהודי רוטנבורג ההולכים בשמחה אל מותם הזכיר הוא בקינתו:

'צר לי ומר לי עלייך רוטנבורק המהוללה,

שבת משוש לבי וערבה כל שמחה וצהלה.

הדור, אתם ראו פליאה נשגבה גדולה,

בני הולכים לאש בשירים ובמחולה,

ליחד ולקדש בוראם ושמו להללה'

ובסיכום קינתו כותב רבי משה ב"ר אלעזר:

'שלמה אלף עולות ביום אחד העלה,

ואני כעשרים אלף – בתוך הגולה'.

גם בחורף של שנת ה'נ"ט נמשכו הפרעות וביום א' בחודש מרחשוון נהרגו כמאתיים יהודים בקהילת היילברון. במשך כמחצית השנה השתוללו כנופיות המרצחים בהנהגתו של רינדפלייש בכל רחבי גרמניה ואוסטריה בהותירם אחריהם חורבן נורא של למעלה ממאה וארבעים קהילות יהודיות. כל אותה העת נמשכה מלחמת האזרחים בין נסיכי גרמניה ואף אחד מהם לא שת ליבו אל היהודים הנרצחים בהמוניהם.

אחת מהקהילות היהודיות שנחרבו בפרעות רינדפלייש הייתה קהילת יהודי נורמברג – עיר המפורסמת יותר בשמה הנוכחי 'נירנברג' בשל חוקי נירנברג שנחקקו על ידי הנאצים ימ"ש. ביום כ"ב באב של שנת ה'נ"ח החלו הפורעים לפגוע בקהילת יהודי נורמברג, באותם הימים התגורר בעיר אחד מגדולי הראשונים – רבינו מרדכי בן הילל הי"ד – רבינו מרדכי המפורסם בכינוי 'המרדכי' כיהן כרב וכראש ישיבה בעיר והיה מגדולי פוסקי אשכנז. רבינו מרדכי היה תלמידו של המהר"ם מורטנבורג והוא חי בדור הראשון שלאחר בעלי התוספות, חיבורו ה'מרדכי' נחשב לליקוט החשוב ביותר של פסקי ההלכה של חכמי אשכנז מתקופת הראשונים. רבינו מרדכי נרצח באכזריות על ידי הנוצרים המוסתים והוא אך בן מ"ח שנה, יחד עימו נהרגו על קידוש ה' גם אשתו וחמשת ילדיו, ה' יקום דמם. בפנקס הקהילה של נורמברג נרשם מספר ההרוגים כמניין 'נקמ"ת ד"ם עבדי"ך' גימטרייה של מספר ההרוגים שבע מאות וארבעים יהודים הי"ד.

בראשית החורף פסקו הפרעות והונח ליהודי גרמניה, הנסיך האוסטרי אלברכט שחשש מהתדרדרות נוספת בגרמניה אסר את האציל רינדפלייש וסופו שהסיר את ראשו מעליו. רבות מהקהילות היהודיות שנחרבו במהלך הפרעות השתקמו והמשיכו להתקיים, באותן קהילות נספר מנין ההרוגים וכך הגיע מספרם המוערך לכעשרים אלף נפש. אומדנים אלו הם מהנמוכים ויש שמעריכים כי נהרגו בפרעות רינדפלייש למעלה ממאה אלף יהודים. באותה העת נכתבו בקהילות גרמניה קינות רבות המתארות את חורבנן של אותן קהילות ויום כ"ז בניסן נקבע ליום צום עם אמירת סליחות וקינות לזכר אותם מאורעות.