יום שישי י"ג בסיון תש"פ 05/06/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

בד"ץ העדה החרדית

ה"עדה החרדית" הינה זרם קטן יחסית אך מרכזי מאד בציבור החרדי. לפלג זה יש בד"צ [בית דין צדק] המוביל מערכת כשרות אמינה ומקובלת, בתחומים שונים.

דוד סופר כ"ב באדר תש"ע - 08/03/2010 06:01
בד"צ העדה החרדית אחראי על תחומים שונים, בהם בעיקר ניהול חיי הקהילה השוטפים של הכפופים למרותם. אך עיקר פירסומו בא לו כיוון שמערכת הכשרות המשגשגת בשם זה כפופה למרותו.

ר' יוסף חיים זוננפלד  

ה"עדה החרדית" היא אחד הזרמים הבולטים בציבור החרדי, המתייחדת בהתנגדותה החריפה לציונות. אנשיה הם ממשיכי דרכם של קנאי הישוב הישן שבירושלים. יסודה של העדה החרדית היה בין השנים תרע"ט- תרפ"א. בתחילת שלטונו של המנדט הבריטי כאשר הוא הנהיג את חוקת הקהילות שקבעה כי לכל עדה בארץ יש זכות ניהול עצמית.

את העדה היהודית יצג ה"ועד הלאומי", שהוכר על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק רבה הראשי של ארץ ישראל. ב"ועד הלאומי" היה רוב מוחץ לציונים דבר שלא מצא חן בעיני החרדים. בעקבות זאת, הורה מנהיג החרדים דאז, הרב יוסף חיים זוננפלד, כי יש לפרוש מה"ועד הלאומי" ולהקים עדה נפרדת בשם "עדה החרדית". גוף חדש זה קיבל את הכרת שלטון המנדט אשר העניק להם זכויות של עדה נפרדת.

עדה חרדית זו הייתה מפולגת גם בתוך עצמה בין שתי קבוצות שהרכיבו אותה: "אגודת ישראל" הפשרנית יותר וה"נטורי קרתא" [שומרי העיר] הקיצונים יותר. בחודש טבת שנת תש"ד התקיימה אסיפה של העדה החרדית בעיר פתח תקווה. בכינוס זה היה רוב גדול לקבוצת "אגודת ישראל". לכינוס זה הוזמן רבי פנחס עפשטיין מרבני ה"נטורי קרתא" והיחס אליו היה שולי ומתנכר. הרב עפשטיין יצא מהכינוס באופן הפגנתי. אירוע זה גרם למתח אדיר בין שתי הקבוצות, דבר שהוביל לעריכת בחירות בתוך העדה החרדית. בבחירות אלו ניצחו אנשי ה"נטורי קרתא", ואנשי "אגודת ישראל" פרשו מהעדה החרדית.

במשך השנים, פרשו קנאים מתוך העדה החרדית בשל היותה פשרנית מדי לטעמם, קבוצה זו לקחה לעצמה את השם הישן "נטורי קרתא". עד ימינו אנו, אנשי אגודת ישראל פרגמטיים יותר, ונוטים לשתף פעולה עם המוסדות הציוניים והנהגת המדינה. לעומתם, אנשי העדה החרדית וקל וחומר אנשי נטורי קרתא קנאים יותר ואינם מכירים כלל וכלל בציונים ובריבונות המדינה.

רוב הציבור החרדי, הן הליטאי והן החסידי, משתייך לאגודת ישראל (ממנה התפלגה בהמשך גם 'דגל התורה', פילוג פוליטי ולא רעיוני). בין הקבוצות הקטנות המרכיבות את העדה החרדית ניתן למנות את אנשי בריסק [תלמידי וממשיכי דרכו של הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק], חסידי סאטמער, תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק, דושינסקי ברסלב ומעט ירושלמים ותיקים  מדורי דורות.

השקפתם של אנשי העדה החרדית כוללת תקנון בעל סעיפים עקרוניים במיוחד כדוגמת: אין להשתתף בבחירות לכנסת, אין לקחת כסף מהציונים בכלל ובפרט לא למוסדות החינוך. עדיף וכדאי לדבר אך ורק באידיש. וישנם עוד רבים אחרים. למרות התבדלותה הכמעט מוחלטת של העדה החדרית מהמדינה, אין היא מעלימה עין מהעבירות הדתיות שנעשות בה. אנשי העדה החרדית עומדים בראש החזית בהפגנות למען האינטרסים היהודיים במדינה כהפגנות על חילולי שבת, חילולי קברים, ניתוחי מתים, ועוד. דבר זה נעשה מתוך אחריות לאומית לעם היהודי. 

איסור להשתתף בבחירות []

בראשות העדה החרדית עומד בפועל הבד"צ [בית דין צדק] שלה, אשר בו חברים מספר דיינים. הגאב"ד [גאון אב בית דין] הוא המנהיג הרוחני של העדה החרדית. זהו תפקיד ייצוגי יותר הגם שהוא המכריע בשאלות העקרוניות והמסובכות יותר. במקביל לגאב"ד מכהן הראב"ד [ראש אב בית דין], שהוא ראש ההרכבים של הבית דין בפועל. תחת בד"צ זה ישנם כמה גופים: "ועד השחיטה" - מתעסק בכל הקשור לשחיטה המהודרת מטעם העדה החרדית. "ועד הכשרות" - מתעסק במתן כשרות למפעלי מזון, אולמות ומסעדות. "לשכת סת"ם" - לשכה המתעסקת בכשרות תשמישי קדושה כספרי תורה תפילין ומזוזות. "ועד השמיטה" - ועד המתעסק בענייני השמיטה בשנה השביעית. בכל גוף ישנו יושב ראש - אחד מדייני או רבני העדה החרדית.

בנוסף להנהלה הרוחנית, יש את ההנהלה הגשמית. היא מתעסקת בענייניה השוטפים של העדה החרדית, ממנה דיינים חדשים ומשמשת כמזכירות לכל דבר ועניין. גולת הכותרת ועיקר פירסומו של הבד"צ של העדה החרדית באה לו מהמערכת הכשרות. מערכת זו נחשבת למחמירה במיוחד ומקובלת על כל שדרות הציבור החרדי. תופעה זו היא מיוחדת במינה, שכן אין עוד בד"צ שמקובל על כל פלגיו הרבים של הציבור החרדי. רבים וטובים מבני הציבור החרדי שלא מקפידים דווקא על מערכת הכשרות של העדה החרדית, יעדיפו אותה בשמחות שלהם, שכן היא מערכת הכשרות היחידה שיכולה לספק את רצון כל המוזמנים ללא יוצא מן הכלל.

בנוסף לתפקידו בהשגחת כשרות, יש לבד"צ של העדה החרדית חשיבות רבה כבית דין פרטי בעל עוצמה רבה הפוסק ומכריע בסכסוכים בעולם החרדי. רבים מדיני התורה מתדיינים שם, וכאשר בית הדין מוציא צו-עיקול יש לו חשיבות רבה. בשנים האחרונות עומעם במקצת כוחה של העדה החרדית וזאת בגין פתיחתם של בד"צים חדשים הן בענייני כשרות והן בענייני חושן משפט.