יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

תענית אסתר

יום י"ג באדר – ערב חג הפורים הוא זמן תענית אסתר. מזה מאות בשנים נוהגים שלומי אמוני ישראל לצום ביום זה ורבו הדעות לפרש את המקור לקביעת צום זה ואת טעמו

מוטי מרינגר י"ג באדר תש"ע - 27/02/2010 18:03
צום תענית אסתר אינו מוזכר כלל בתנ"ך, ודאי שלא בצורתו הנוכחית ובתאריך בו נוהגים לצום תענית זו כיום. גם בדברי התנאים והאמוראים שבמשנה ובגמרא לא מוזכר כלל המנהג לצום ביום י"ג באדר, יתרה מזו במגילת תענית מוזכר יום י"ג באדר כיום שמחה הנקרא בשם יום ניקנור. וכך נכתב במגילת תענית על יום זה 'בתלת עשר ביה (בו) יום ניקנור. אמרו, ניקנור פולמרכוס (מפקד צבאי) של מלכי יון היה עובר לאלכסנדריה בכל יום ויום, והיה מניף ידו כנגד ירושלם וכנגד בית המקדש, ומחרף ומגדף ומנאץ, ואומר מתי תיפול בידי ואהרסנה. וכשתקפה יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו, והיו הורגין עד שהגיעו לקרובין שלו, וחתכו את ראשם וקצצו את בהונות ידיהם ורגליהם וחתכו את ראשו וקצצו את אבריו ותלאום כנגד בית המקדש. אמרו, פה שדבר בגאווה, ויד שהניפה כנגד יהודה וירושלם ועל בית המקדש, נקמה זו תעשה בהם. יום שעשו כן עשו אותו יום טוב'. מעשה זה מובא אף בתלמוד ירושלמי ובתלמוד בבלי וגם בהם יום י"ג באדר מצוין כיום שמחה בעקבות אירוע זה.

כיצד אם כן נוהגים אנו לצום ביום זה אשר לפי  דברי חכמינו ז"ל אסור במספד ובתענית? לשאלה זו נדרשו רבים כבר לפני מאות בשנים, ונציין את תשובתו של רבי אהרן מלוניל שמחלק ואומר שכל האיסור שנקבע במגילת תענית לצום בימים מסוימים הם רק צומות של צער כצומות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש, אולם צום תענית אסתר אינו לצער אלא לזכר 'דברי הצומות וזעקתם' אותם קיימו היהודים בימי הגזירה ועל כן מותר לצום בהם.

על תירוצו של רבי אהרן מלוניל מקשים מפרשים אחרים, שאותם הצומות שצמו בזמן נס המגילה היו בחודש ניסן בזמן חג הפסח, וכפי שמובא בתלמוד בבלי במסכת מגילה וכן בעוד מקומות בחז"ל שמרדכי היהודי העביר בצום את יום טוב ראשון של פסח וביטל את מצוות אכילת מצה, ואם כן מה הטעם נקבע זכר לצום תענית אסתר ביום י"ג באדר – יותר מחודש לפני התאריך בו צמו בזמן הנס?

על מנת  ליישב שאלה זו נחזור למקור הקדום ביותר בדברי חז"ל בו אנו מוצאים עדות לקיומה של תענית אסתר, מקור זה הוא בדבריו רב אחאי גאון בשאילתות דרב אחאי. רב אחאי מביא את דברי האמורא רב שמואל בר רב יצחק בתחילת מסכת מגילה שם נאמר כי 'י"ג (באדר) זמן קהילה לכל הוא' מפרש רב אחאי גאון ואומר 'אבל תענית בין כרכים בין כפרים ובין עיירות כולן מתענין בשלשה עשר באדר דאמר שמואל בר רב יצחק שלשה עשר זמן קהילה לכל הוא, שנאמר ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ביום שלשה עשר לחודש אדר, מאי קהילה? יום תענית, ומאי כניסה? שמתכנסים בו ויושבין בתענית ומבקשים רחמים'.

רואים אם כן בדברי רב אחאי גאון כי תענית אסתר נקבעה לזכר תענית אחרת מתעניתה של אסתר המלכה, ותענית זו הייתה אכן ביום י"ג באדר – יום בו נלחמו היהודים ועמדו על נפשם מיד מבקשי רעתם. בהקשר זה יש מן המפרשים שמסבירים את סיבת הצום ביום המלחמה כצומו של משה רבינו בעת מלחמתו בעמלק, ומסתבר שכשם שמשה צם בעת המלחמה כך גם נהגו עם ישראל במשך הדורות לצום בעת המלחמה על מנת לעורר רחמי שמים עליהם.

גם הרמב"ם  כתב בחיבורו הגדול משנה תורה בהלכות תענית כדעה הזאת 'ונוהגים כל ישראל בזמנים אלו להתענות בי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן, שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם'. בפשטות כיון שלא הזכיר הרמב"ם את צום אסתר המוזכר גם הוא במגילה אלא בחר לציין את לשון הפסוק מסוף המגילה שם נאמר 'דברי הצומות וזעקתם', כוונתו אם כן לצום אחר מאותו צום, ואין לנו לומר אלא שדעתו כדעת רב אחאי גאון ועוד ראשונים שנקטו אף הם בדעה זו שצום תענית אסתר הוא לזכר הצום בעת המלחמה, כדעה זו אף סבר 'החפץ חיים' בחיבורו 'משנה ברורה' הלכה למעשה.

לעומת דעות אלו מצינו דעות חולקות הסוברות  שאין תענית זו לזכר התענית שהתענו בעת המלחמה אלא היא אכן לזכר תענית מרדכי ואסתר שהייתה בחודש ניסן. דעה כזו מובאת במחזור ויטרי בשם רש"י וכך נכתב שם 'מעשה שאירע פורים באחד בשבת וקדמו להתענות בחמישי בשבת. ובאתה אשה אחת לפני רבינו (רש"י) שהיה לה לרכב אחר השלטונה ושאלה אם אפשר שתתענה למחר ותאכל היום מפני טורח הדרך. ואמר רבינו אעפ"י שאין זה תענית ציבור קבוע לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן, שהרי אותן תעניות שהתענה מרדכי בשושן בפסח התענה ג' ימים... ואי (ואם) משום 'דברי הצומות וזעקתם' דכתיב בקרא (שכתוב בפסוק), לאו היינו קבלת צום לדורות... אלא הכי קאמר (אלא כך אומר) על דברי הצומות וזעקתם והצרות שעבר עליהם בימי המן, קיבלו עליהם היהודים פורים זכר לנסים. מ"מ אסור לו לאדם להיות פורש מן הציבור'. מפורש רואים אנו בשמו של רש"י כי צום תענית אסתר הנהוג הוא לזכר אותם שלשה ימים שצמו מרדכי ואסתר בחודש ניסן ולא לזכר צום שהיה בעת המלחמה בחודש אדר.

עובדה מעניינת  לגבי צום תענית אסתר מובאת במסכת סופרים שם נאמר: 'לפורים שלושה ימי הצום אין מתענין אותם רצופין אלא פרודין, שני וחמישי ושני. רבותינו שבארץ ישראל נהגו להתענות אחרי ימי הפורים מפני ניקנור וחבריו, ועוד שמאחרין בפורענות ואין מקדימין'. לפי הכתוב במסכת סופרים המנהג היה לצום שלושה ימים כסדר תעניות בה"ב הקבועות אחרי חג הסוכות וחג הפסח. העובדה שהצום כלל שלשה ימים מעידה לכאורה כי הצום הוא לזכר תענית מרדכי ואסתר שהייתה בחודש ניסן שאף היא הייתה שלשה ימים. מנהג זה לצום שלשה ימים בטל ואינו נוהג בזמננו ובאחרונים כתבו מספר סיבות לדבר, אם בגלל חלישות הדור כדברי 'הערוך השולחן' או טעם הלבוש על מנת שלא להכביד על העם.

נקודה נוספת  הראויה לציון בדברי מסכת סופרים הוא אזכורו של יום ניקנור שמחמתו היו שנהגו לדחות את התענית לאחר פורים. כיום לא נהגו להתחשב ביום ניקנור ככל הנראה מפני שבטלה מגילת תענית ואינה נוהגת בימינו.

מלבד הסיבות שנמנו לקביעת צום תענית אסתר, ישנה סיבה נוספת לקביעת צום זה אותה כתב מרן הבית יוסף בספרו 'מגיד מישרים', וכך הוא כותב: 'בפורים ובליל פסח יוכל האדם לשתות כל יין שירצו, וכדי שלא יסטינו עליהם, נוהגים להתענות בערב פורים וערב פסח, כדי להכניעם ולהורות שאינם אוכלים ושותים להשלים תאוות היצר הרע, אלא לעבודת קונו'. דבריו של הבית יוסף מוסיפים הסבר וסיבה לקביעתו של הצום שגם אם מקורו אינו ידוע בבירור, הרי שיש בו סוד וטעם על דרך המוסר ועבודת ה', וחלילה לנו מלזלזל במנהגים אותם קבלנו מאבותינו שטעמים רבים להם והנסתר רב בהם על המרובה.