יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

תנועת ההשכלה היהודית

לאורך ההיסטוריה רדפו את היהדות המסורתית כתות שונות ומשונות שטענו כי הן היהדות המקורית, היו אלה הצדוקים והבייתוסים עובר דרך הקראים וכלה במשכילים והרפורמים 'ומתקני דת' אחרים, שר"י.

מוטי מרינגר ל' בשבט תש"ע - 14/02/2010 06:01
תנועת ההשכלה היהודית באירופה הייתה תנועה שסבלה מרגש נחיתות כלפי העמים, וסברה כי בהצנעת היהדות תעלה ארוכה למכת האנטישמיות, לכך חרתה על דגלה את סיסמתה הנבובה 'היה יהודי בביתך ואדם בצאתך' עפ"ל, היא פעלה ללא לאות לשם השגת מעמד של שוויון זכויות ליהודים ובשם דגל הקדמה והשוויון פגעה בקדשי ישראל והדיחה רבים ממיטב בני הנוער היהודי באירופה אל עברי פי פחת. לשם כך פעלו חבריה להכניס שינויים ח"ו בתורת ישראל המסורה לנו מהר סיני וכן לדאוג לשילוב יהודי אירופה בין שכניהם הנוצרים ולשלב את היהודים בכלכלת המדינה ובתרבותה. למותר לציין שמבוקשם זה לא עלה בידה והשויון המיוחל לא בא, מה שהביא את הבאים אחריהם להמיר את דתם בכדי לזכות סוף סוף לשוויון המיוחל.
מרכזי השכלה הראשונים באירופה,ברלין []

Deror Avi
משה מנדלסון צלם

ראשיתה של תנועה זו באמצע המאה הי"ח לספירת הנוצרים. למרות שבקיאים בחכמות חיצוניות לא חסרו אף פעם בישראל ורבים מגדוליה היו לשם ולתהילה אף בחכמות החיצוניות, בהם השתמשו לרקחות וטבחות כשפחות לחכמת התורה, כך מצינו לדוגמא את הרמב"ם והאבן עזרא, רבי יהונתן אייבשיץ והגר"א מוילנא, בעל התניא והמלבי"ם שהיו חכמים מופלאים בכל החכמות. על הגאון מוילנא מעיד בן משפחתו ר' אליהו רוגלער בעל ה'יד אליהו' כי את חכמות אלו למד רק במקומות בהם אסור להרהר בדברי תורה. להבדיל בין קודש לחול היו הרבה יחידים שהשתלמו בחכמות שונות ובניגוד להשקפת התורה אף עשו אותם לעיקר, אך אלו היו יחידים ולכן הדעה הרווחת כיום היא כי משה מנדלסון שר"י הוא אבי תנועת ההשכלה ומייסדה, למרות שכאמור כבר קודם אליו היו יהודים משכילים שהיו בקיאים בחוכמות חיצוניות ומיעוטם אכן נמשכו אחר ספרים חיצוניים וסטו מדרך הישר, אך אלו היו בודדים ולא הייתה להם השפעה על הכלל. מנדלסון אירגן את אותם יחידים והפכם לקבוצה מגובשת עם כיוון והשפעה לכלל היהדות.

מרכזי ההשכלה הראשונים באירופה היו בערים ברלין וקניגסברג. במקומות אלו התקבצו להם משה מנדלסון ותלמידיו והחלו מפיצים את השקפותיהם הקלוקלות לכלל הציבור. משה מנדלסון בעצמו ניהל אורח חיים דתי,, אך אם בתחילת דרכו זכה מנדלסון להערכה מסויגת מהרבנות החרדית לאי אלו פעלים שפעל למען היהדות, הרי שבמשך הזמן התגלה פרצופו האמיתי ואז החלה היהדות המסורתית בהנהגת הרבנים להיאבק בו ובתופעת ההשכלה אותה ייצג. גולת הכותרת של פעלו היתה 'הביאור' הנודע לשמצה, ביאור גרמני לחמשה חומשי תורה. לצד התרגום השתתפו עמו בביאור התורה המדקדק שלמה דובנא שאף שימש כמורה פרטי לילדיו, וייזל, פרינדלנדר ואחרים. גם בביאור זה הצניעו המשכילים את ערמת כוונותיהם ורק גדולי ישראל בעיניהם החדות והצופיות עמדו על ארס הפתנים הצפון בקרבו.
 
דמות פעילה ביותר לצידו של מנדלסון היה נפתלי צבי וייזל שאף הוא זכה בתחילה להכרה מגדולי ישראל ואף קיבל את הסכמותיהם של הגאון רבי יחזקאל לנדא זצ"ל – 'הנודע ביהודה' לספרו 'יין הלבנון' על מסכת אבות, אך לאחר שוייזל פרסם מכתב ידידות ותמיכה לפירושו הכפרני של מנדלסון על ספר ויקרא הפך הנודע ביהודה לראש הלוחמים נגדו ונגד דרכו.


נפתלי הרץ ויזל  

תנועת ההשכלה זכתה כבר בראשיתה לתמיכת השלטונות בממלכה האוסטרו – הונגרית. השלטונות באותה העת פעלו להכניס את הקידמה והמודרניזציה לתוך הקהילות היהודיות, ומטרה זו הסתדרה היטב עם דעותיהם של המשכילים. המשכילים שאפו להחליף את תכני הלימוד בתלמודי התורה היהודיים בתכנים שאין רוח חכמים נוחה מהם. נפתלי הרץ וייזל אף פרסם חיבור בשם 'דברי שלום ואמת' ובו הוא מעלה טענות כנגד החינוך היהודי הנהוג מדור דור ומנגד הוא פורס את משנתו החינוכית המודרנית, והשלטונות נתנו יד ליוזמות אלו ותמכו בשנוי דרך החינוך. בשנת ה'תקמ"ב פרסם הקיסר יוזף השני את כתב הסובלנות המבטל חלק מן ההגבלות שהוטלו על היהודים והוא מהווה למעשה את ראשית האמנציפציה והשוויון ליהודי אירופה. כתב סובלנות זה קידם בצורה ניכרת את האינטרסים של המשכילים, והתנועה הוסיפה להתפשט כשהיא סוחפת אחריה את מיטב בני הנוער ותלמידי ישיבות רבים. יצוין כי נגד הקונטרס נשאו גדולי ישראל קול זעקה. כך דרש בעל ההפלאה בפרנקפורט, והנודע ביהודה בפראג, רבי דוד טעבלי בליסא, ואילו בוילנא בהוראת הגאון נשרף החיבור בחוצות העיר.
  []

דוד פרידלנדר  

לאחר מותו של משה מנדלסון בשנת ה'תקמ"ו המשיכו תלמידיו ובראשם דוד פרידלנדר שר"י להפיץ את תורתו ואף לקחתה צעד קדימה. אם מנדלסון עצמו חי חיים של יהודי דתי בעוד השקפותיו קלוקלות, הרי שתלמידיו בראותם כי השויון המיוחל אותו הורה להם רבם ליחל מתמהמה, הוסיפו לחטוא בעוזבם את אורח החיים הדתי למען מחוק מהם כל סממן יהודי, ומשזה לא הועיל הגדיל לעשות פרידלנדר עצמו שבא בהצעה אל הכומר וילהלם טלר שהוא עצמו יחד עם עוד כמה מחבריו המשכילים ימירו את דתם לנצרות תחת שינויים מסוימים לפיהם יותרו להם ברשות כמה סממנים יהודיים – מן תערובת יהודית נוצרית שלא הייתה בנמצא עד אז, ובתמורה יזכו לשויון המיוחל. הצעה זו לא יצאה אל הפועל בעקבות דחייתה על ידי טלר שכיבד את דתו הנוצרית יותר משכיבד פרידלנדר את דתו היהודית.
 
תנועת ההשכלה הלכה והתרחבה וככל שהתרחבה התרחקה יותר ויותר מהיהדות המסורתית המקובלת לנו מדורי דורות עד למעמד הר סיני. גדולי ישראל שבאותם הימים לחמו בכל עוז בתנועת ההשכלה. בין גדולי הלוחמים היו הנודע ביהודה, הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל
המגיד מדובנא ועוד גדולי ישראל רבים. חלק נכבד ועיקרי במשנתם של המשכילים היה המאבק נגד תנועת החסידות, ראשיה והנהגותיה. לא בכדי תקפו המשכילים את החסידות, במקומות רבים הייתה החסידות תשובת המשקל לתנועת ההשכלה וכל מי שדבק בדרך החסידות ניצל מקלקלתם של המשכילים. גדולי החסידות נרתמו אף הם למלחמת החורמה נגד ההשכלה הפוגעת קשות בכרם ישראל.
 
מלחמת גדולי ישראל בהשכלה התבטאה פעמים רבות בהתבטאויות עוקצניות וחדות שכוונו לעבר המשכילים. מסופר על הגאון רבי עקיבא איגר שפגש בחבורה של משכילים המהלכים ברחובה של עיר בעצם יום השבת כשבין שפתותיהם נעוצה סיגריה. החציפו אותם משכילים את פניהם כלפי רבי עקיבא איגר ושאלוהו, יענה נא לנו רבינו האם ישנה דרך בה יהיה מותר לעשן סיגריה ביום שבת. שמע רבי עקיבא איגר את שאלתם של המשכילים וענה להם מיניה וביה, ודאי שישנה דרך כזו, יהיה מותר לעשן בשבת בדרך שינוי – כאשר הצד הבוער של הסיגריה בתוך הפה...
 
עוד מסופר על חבורת משכילים שפגשה את המגיד מדובנא והחליטה לצחוק על חשבונו. פנו בני החבורה למגיד מדובנא ואמרו לו, ידוע לכל כי אתה ממשיל משלים ודרכם מעביר אתה מסר לשומעי לקחך, אבל כל אותם משלים הינם על פסוק מפסוקי התורה. חפצים אנו לשמוע מפיך משל שאינו על פסוק אלא על דברים בעלמא. ענה המגיד מדובנא לאותם משכילים במשל, מעשה במלמד תינוקות שיצא לטייל בשדה עם צאן מרעיתו, צעדו המלמד והילדים בשדה ומרחוק נראתה להם טחנת הקמח, אמר המלמד לילדים היזהרו נא, בטחנת הקמח ישנם כלבים עזי פנים המשמשים את בעל הטחנה לשמירת המקום על מנת שהכלבים לא יפגעו בכם עליכם לומר את הפסוק 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו' וכך יניחו לכם הכלבים. התקרבה החבורה אל טחנת הקמח והנה אך החלו הכלבים לנבוח החל המלמד בורח מפניהם ורץ למרחק רב עד שפסקו הכלבים מלנבוח, משהתאושש המלמד מהריצה שאלו אותו התלמידים, ילמדנו רבינו אתה אמרת לנו לומר פסוק מפני הכלבים והנה כאשר אנו קרבים בורח אתה ראשונה? ענה המלמד לילדים: אכן צודקים אתם אך מה אעשה והכלבים אינם נותנים לומר את הפסוק...
 
חלק ממפעלם של המשכילים היה הקמת בתי מדרש וסמינרים ל'הכשרת רבנים' מהם צמחו 'רבנים' כביכול, שהכניסו תיקונים ושינויים בדת ישראל. על בוגרי בתי מדרש אלו התבטא אחד מגדולי ישראל ואמר כי עליהם ניתן לומר עליהם את הפסוק 'גוי גדול עצום ורב'.
 
תנועת ההשכלה התקיימה במשך כמאה שנים ואחר חלפה מן העולם כשהיא מותירה אחריה נזק רב. יהודים רבים באירופה שנהו אחר תנועה זו התבוללו והמירו את דתם, ביניהם גם ארבעה מבניו של אבי התנועה משה מנדלסון. החילוניות פשתה בקרב יהודי אירופה והציונות שניתן לומר שהחליפה במידת מה את ההשכלה הוסיפה ועודדה את עזיבת הדת. בהביטנו אל תוצאותיה הרות האסון של תנועה זו רואים אנו את חכמתם של גדולי ישראל שלחמו מלחמת חורמה בתנועה זו כבר בראשיתה, כאשר מובילי התנועה היו יהודים דתיים כמשה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל אך השקפותיהם היו קלוקלות והן אלו שהובילו בסופו של דבר אל שפל המדרגה. נזקיה של תנועת השכלה ניכרים עד ימינו אנו ומי ייתן ונזכה ויתוקנו נזקים אלו בביאת המבשר המשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.