יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי אברהם אבן עזרא זצ"ל

מגדולי ממפרשי התנ"ך היה רבי אברהם אבן עזרא זצ"ל, וחיבוריו זכו להערכה רבה על ידי גדולי הראשונים בני דורו ואף האחרונים שחיו אחריו

נ.ליברמן כ"ז בשבט תש"ע - 11/02/2010 06:01

"ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף העולם" הינו המשפט המתאר את פטירתו של רבי אברהם אבן עזרא, מגדולי מפרשי המקרא, אשר גדולי עולם אחריו כרבנו משה בן מימון - הרמב"ם הורו לעסוק באופן גורף דווקא בספריו. את משפט זה מצטט כתב יד שנמצא בספריה הלאומית בווינא, אך בו נזכרת גם טעות לגבי יום פטירתו של האבן עזרא, אשר מקובל לקובעו להיום, יום כ"ז בשבט, לפני 842 שנה, בשנת ד'תתקכ"ז (1167):"וביום שני בר"ח אדר ראשון שנת ד'תתקכ"ז נפטר אבן עזרא ז"ל והוא בן ע"ה וכתב סימן לעצמו בשנת פטירתו כתיבת ידו: ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף העולם". בכתב זה מופיע כי יום הפטירה היה יום שני, ואילו על פי עובדות הסטוריות סותרות, נפטר ביום חמישי בשבת.

 

הרמב"ם  

אף לגבי שנת לידתו של רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע) ישנה אי בהירות, באשר אין יודעים בבירור האם נולד בשנת ד'תתנ"ב/ ד'תתנ"ג. (1092 / 1093)

בניגוד לאי בהירויות אלו, בהירות רבה קיימת לגבי מורשתו האדירה אשר הותיר לדורי דורות, חותם מחייו אשר מלאים היו בעשייה רוחנית, בחברו ספרות תורנית ענפה, בה חיבורו המכריע: פירוש האבן עזרא למקרא, אשר הקיף חלקים מן התנ"ך כולו, וכולל את פירושו לחמישה חומשי התורה, לישעיה, ולתרי עשר, לחמש המגילות, לתהלים, לאיוב ולדניאל.

האבן עזרא, מגדולי הראשונים בספרד, בין היתר אף ידידו של רבנו תם, נכדו של רש"י, מגדולי חכמי אשכנז, הינו סמל יהודי הסטורי לתקופת 'תור הזהב' של יהודי ספרד. האבן עזרא נודע בגאונותו האדירה, אשר מצאה לה ביטוי, לצד חיבוריו התורניים הרבים, גם בכל החוכמות החיצוניות.

האבן עזרא היה אף פילוסוף, אסטרולוג, אסטרונום, וחוקר ומחבר ספרי מדע בתחומים אלו ואחרים נוספים, הוא היה מי שהביא להחדרת ה'שיטה העשרונית' הנוהגת עד ימינו והפצתה בעולם המערבי, כתחליף לשימוש בספרות הרומיות, אשר היה נפוץ בתקופה זו, והכין את הבסיס למתמטיקאי האיטלקי, לאונרדו מפיזה, אשר לו מיוחסת הטמעת השיטה בעולם בספרו 'ספר המספר' אשר עוסק באריתמטיקה, בו הוא מייצג את שיטת האותיות הרומיות באותיות ה'אלף בית', העבריות. ספר זה וספרים נוספים בתחום ההנדסה והמתמטיקה תורגמו לשפות זרות, אחד מהם, 'ספר האחד' המקיף את תורת המספרים שמ-1 עד-9 מכיוונים שונים, תורגם בעת האחרונה, בתחילת המאה ה-20, לגרמנית.
  []

מתוקף עיסוקו בתחומי האסטרונומיה, היה בקיא בכל גרמי השמים וכתב 'לוחות אסטרונומיים', אשר שימשו חוקרים רבים אחריו, וכן חיבר ספר אודות עיבור השנה בלוח העברי, הנוהג על פי שנת לבנה. בשל תרומתו הרבה לעולם האסטרונומיה, ותצפיות ייחודיות שערך האבן עזרא, אחד ממאות אלפי המכתשים הפעורים באדמת הירח קרוי על שמו, כחלק מן המגמה הרווחת לכנות את גרמי השמים הרבים בשמות מגלים ומומחים בתחום.

ידיעותיו של האבן עזרא בשפה העברית ובדקדוקה היו לשם דבר. האבן עזרא מוכר כבלשן דגול, אשר סירב לקבל טעויות נפוצות, ועמד על כך שישורשו מן השפה הדבורה, כמו כן, שקד הראב"ע על תרגום של ספרי דקדוק, כשלושת ספרי הדקדוק של רבי יהודה איבן חיוג' מערבית לעברית, וספרים נוספים אשר תרגם לעברית, ובכך הביא להפצת המורשת הספרדית במדינות אשכנז.

מורשת עצומה שהותיר בידינו, לצד מורשתו הרוחנית שמהווה אוצר של ממש בארון הספרים היהודי בכל הדורות שאחריו, עד ימינו, הינה מורשתו הספרותית. האבן עזרא נודע היה כמשורר דגול, ושיריו מהווים נתח נכבד מן השירה הפיוטית של ימי 'תור הזהב'.

את קינתו על חייו, שאתרע לו מזלו בם, מתנה האבן עזרא בשיר הידוע 'אשכים לבית השר':
אשכים לבית השר / אומרים כבר רכב
אבוא לעת ערב / אומרים כבר שכב
או יעלה למרכב / או יעלה למשכב
אויה לאיש עני / נולד בלי כוכב

אכן, חייו של האבן עזרא עשירים היו ברוח, אך עניים ודלים ביותר בגשם: דל אמצעים היה, ואף חלה לרב, בשיר נוסף אשר כתב בנושא מופיעה חוסר מזלו להרוויח לפרנסתו, באומרו:
"גלגל ומזלות במעמדם,
נטו במהלכם למולדתי;
לו יהיו נרות סחורתי,
לא ייאסף שמש עדי מותי;
איגע להצליח ולא אוכל,
כי עיוותוני כוכבי שמי;
לו אהיה סוחר בתכריכין,
לא יגוועון אישים כל ימי"

שיטת ה'ענה לכסיל כאיוולתו' עוברת כחוט השני בהתייחסותו של האבן עזרא לפירושי הקראים, ולפירושיהם המסולפים. ידועים דבריו בפירושו לתורה, בם מכתיר באופן שנון ועקיף את אחד הקראים כ'חברו של השור'. את רמז זה משלב בפירושו לפסוק ל"ה בפרק כ"א שבחומש שמות: "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" , אשר אותו פירש בן זוטא, מן הקראים, כי הכוונה שהשור נגח את רעהו- השור. האבן עזרא תוקף את דעה זו בחריפות ומסביר כי בן זוטא לא הבחין שהמדובר הוא בסמיכות, ולא בשני שמות עצם נפרדים: שור ורע, כי איך ייתכן לומר שהשור נגח את רעהו? והלא לשור אין רע, לבד בן זוטא... "אמר בן זוטא כי 'רעהו' - תואר לשור, ולא ראה כי 'שור איש' סמוך הוא, וכן הוא 'שור רעהו', ואין לשור רֵעַ רק בן זוטא לבדו". שנינות נוספת שנודעה לאבן עזרא בנוגע לפירוש המקרא הינה בדונו בפירוש על הפסוק "ועיני לאה רכות". אשר מפורש בידי בן אפרים "ועיני לאה ארוכות והוא חסר א'". האבן עזרא שולל את הפירוש ומציין כי "והוא חסר א'" (כלומר: בן פרים).

שנינותו ופקחותו של האבן עזרא נודעו גם בשל חידותיו, אשר היה מרבה לכתוב, ונשתמרו עד ימינו, ואף עיסוקו בפתירתן, כדוגמת 'חידת יוסיפוס', אשר פתר, וכך הציל את תלמידיו ואת חייו, כאשר עמדו על סיפונה של אניה שעמדה לטבוע, והחליטו הנוסעים להשליך כמה מהם לים על פי מתכונת מספרית, ובעקבות חישוב שערך האבן עזרא, הורה לתלמידיו מקומות מסויימים, שכאשר עמדו בם, לא 'נפלו' במספרים אשר דינם היה- השלכה למי הים.

פלינדרומים (טקסט הנקרא משני צידיו באותו האופן) אשר כתב, היו גאוניים במורכבותם, מהידועים שבהם: 'אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא ?' וכן- 'דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד'

האבן עזרא פרש מצודתו בספרד, באיטליה- אליה נאלץ לנדוד עקב רדיפות בספרד, באנגליה, בצרפת, במצרים, ויש הטוענים כי אף עלה לארץ ישראל.

מקום קבורתו אינו ברור, וישנם הטוענים כי ציונו נמצא ליד כפר כבול שבצפון ארץ ישראל, וכי במערת קבורה זו גם ציוניהם של ריה"ל (רבי יהודה הלוי) ורשב"ג (רבי שלמה אבן גבירול) מגדולי ספרד ומשוררים דגולים אף הם.
זיע"א.