יום שישי כ"ט באלול תש"פ 18/09/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי שמואל אליעזר איידל'ס [המהרש"א]

רבי שמואל אליעזר איידל'ס היה מגדולי מפרשי התלמוד, חיבורו נדפס בסוף הגמרא ורבים מן האחרונים מתייגעים להבין את דבריו

דוד סופר ה' בכסלו תש"ע - 22/11/2009 06:01
הגאון רבי שמואל אליעזר איידל'ס נולד לאביו רבי יהודה הלוי בקראקא בשנת ה'שט"ו. בבחרותו הלך לפוזנא שם נשא לאשה את בתו של רבי משה אשכנזי היילפרין. חותנתו הגבירה מרת איידל [שעל שמה הוא מכונה: איידל'ס] תמכה בו ובכל תלמידיו המרובים במשך עשרים שנה בין שמ"ה לשס"ה. לאחר פטירתה, כשהופסקה התמיכה, הוכרח המהרש"א לקבל את עול הרבנות בעיר חלם.
ילדים יהודים עוברים ברובע קז'ימייז' שבקראקא []

בשנת שע"ד, בהיותו כבן חמישים ותשע, נתמנה לרב בלובלין, ובשנת שפ"ה, בהיותו כבן שבעים, נתמנה לרב באוסטרהא, שם ייסד ישיבה גדולה. על משקוף ביתו [נשרף בשנת תרמ"ט] היה חרוט הפסוק באיוב: "בחוץ לא ילין גר, דלתי לאורח אפתח".

שני חיבורים נפרדים חיבר המהרש"א על התלמוד: "חידושי הלכות" ו"חידושי אגדות". בספרו "חידושי הלכות" - אחד מהספרים המפורסמים בישראל, שנספח כמעט לכל מהדורות התלמוד, הוא מפרש ומסביר את דברי התלמוד בעמקות ובחריפות יתרה. בהקדמתו הוא מודיע שמפני אהבת הקיצור הוא לא יאריך בדברים, ואמנם לשונו קצרה מאד, ופעמים שאף יותר מדי, עד שקשה להבין את כוונתו. ברוב המקומות הוא מסיים "ודוק" [לדקדק בדבר] או "וק"ל" [וקל להבין], אף על פי שאינו קל כל כך, והאחרונים מתייגעים להבין את דבריו. לעיתים קרובות הוא מקשה איזו קושיה ומסיים: "ויש ליישב", והלומדים עמלים למצוא את התירוץ. מצויים חיבורים שלמים שכל מטרתם ליישב את קושיותיו של המהרש"א שנשאר בהם ב"יש ליישב".

אגב פירושו לתלמוד הוא מבאר גם את דברי רש"י ובעלי התוספות. בדרך כלל המהרש"א מבאר ב"חידושי הלכות" את סוגיות הש"ס לפי רש"י ותוספות, ומפני כן דווקא ספרו התפשט בישראל באופן שהבנת התלמוד וראשוני-מפרשיו בצירוף פירושי המהרש"א נחשבו במשך דורות לסימן מובהק של תלמיד חכם רגיל.

בספרו "חידושי אגדות" משתדל המהרש"א לפרש את האגדות התמוהות בדרך ההיגיון, ופעמים שהוא מוציאן מידי פשוטן ואומר שהם משלים הבאים להורות על הנמשל, והוא אכן משתדל לגלות את הרמז הצפון בהם. אף על פי שהוא מתרעם על "אותם האנשים המבלים כל ימיהם בחוכמת הקבלה", הוא מביא בחידושי אגדות הרבה מספרות הסוד. מעניין לציין, שרבי יהודה החסיד בצוואתו המפורסמת, כותב שלא יקרא אדם לבנו בשם יהודה או שמואל, והמהרש"א כותב על זה שאף על פי שהוא מצאצאי רבי יהודה החסיד הרי ששם אביו יהודה ושמו שמואל. גם את הפילוסופיה העברית הוא ידע, ואף בה הוא השתמש כדי לפרש כמה אגדות בתלמוד.

כדוגמא לסגנון הלא-שגרתי של פירושו, נוכל לציין את האמרה הידועה השגורה בפי רבים 'אלקא דמאיר עננו', אמרה שהפכה לסמל של ועדי צדקה רבים, המצטטים את האמרה בצירוף תמונת קברו המפורסם של רבי מאיר בעל הנס בטבריה. המהרש"א אינו מקבל את ההקשר בין האמרה לבין רבי מאיר בעל הנס, ומתרעם על החושבים כי כוונת האמרה 'אלקא דמאיר' מתייחסת לרבי מאיר. לדבריו, אין הקב"ה קורא את שמו על בן-אנוש למעט האבות הקדושים, עליהם נאמר: אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב. לפיכך, מסביר המהרש"א את האמרה בכך שהיא מתייחסת לקב"ה – המאיר לעולם ולדרים עליה ברחמים. וכך נאמר: 'אלקא דמאיר' – אלוקים המאיר – עננו!

שני חיבורים אלו נכתבו בנפרד ואף הודפסו בנפרד למרות שבסופו של דבר המהרש"א רצה לשלבם יחדיו. פעמים שהמהרש"א מבקר את הכתוב וקובע כי אלו טעויות שנשתרבבו. הוא מחליט כי התרגום יהונתן בן עוזיאל על התורה אינו שלו, שהתוספות למסכת יומא - סגנונם שונה משאר מסכתות. כמו כן הוא קובע, שלתוך פירושי רש"י והתוספות הוכנסו כמה דברים אשר נוספו בגיליון הש"ס בצד, והם הערות של תלמידים טועים, ובמשך הזמן הוכנסו לתוך דברי רש"י והתוספות.

המהרש"א מוכיח את אנשי דורו על שהם מזלזלים במצוות שונות: על אלו שמשתכרים במוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה ועל ידי זה מבטלים את מצוות קריאת שמע שעל המיטה ולמחר הם מאחרים וקמים לאחר שעבר זמן קריאת שמע ותפילה, ביטול תינוקות של בית רבן, רדיפה אחר מותרות הן בבגדים והן בבתים, ביזוי תלמידי-חכמים, משא ומתן שלא ביושר, ועוד.

את רבני דורו הוא מאשים, שהם משתררים על הציבור שלא לשם שמיים ועל שהם מתמנים בכסף ורודפים אחר הכבוד. המהרש"א השתתף בשנת ש"נ באסיפת "וועד ארבע ארצות", שהכריזה חרם על הקונים את רבנותם בכסף.
שני צידיו של דף מתוך ספר הפרוטוקולים של ועד ארבע ארצות []

גדול היה כבוד המהרש"א בעיני חכמי הדורות. רבי יונה לאנדסופר מצווה לבניו לדייק בדברי המהרש"א כיוון ש"דבריו הם בקיצור מופלג ועמוקים לאמיתה של תורה ומבלעדי השגת רוח-הקודש אי אפשר שיעשה אדם ספר בדומה לזה". רבי אברהם ישעיהו קרליץ, בעל ה"חזון איש", כותב באחד מאיגרותיו כי מאז שהפסיקו ללמוד את המהרש"א הרי שנטשו את דרך הפשט.
 ה"חזון איש" []

המהרש"א נפטר בה' כסלו שנת שצ"ב והא כבן שבעים ושבע. על מצבתו הוא מתואר כ"איש קדוש מופת הדור שמעו יצא ממזרח שמש עד מבואו. האיר עיני חכמי ישראל בחיבורו הגדול".