מאמר
הגאון רבי אליעזר יהודה וולדנברג
הגאון רבי אליעזר יהודה וולדנברג זצ"ל היה מגדולי הפוסקים בדור האחרון ובפרט בנושאי רפואה-הלכה. ספרו רב הכמות ורב האיכות, "שו"ת ציץ אליעזר", נחשב כאחד מספרי ההלכה המקובלים ביותר
לאחר תקופה, השתחרר אביו מהכלא והמשפחה עברה להתגורר בחאלב שבסוריה. אחר שחזרו לארץ ישראל למד רבי אליעזר יהודה כנער בתלמוד תורה "עץ חיים", ולאחר מכן בבחרותו בישיבת "חברון" בירושלים. בשנת תרצ"ה, בהיותו כבן תשע עשרה שנים בלבד, הוציא את ספרו הראשון "דבר אליעזר". לאחר כשנה, בשנת תרצ"ו, נשא לאשה את בתו של הרב אברהם וורנר רבה הראשי של נתניה. במשך תקופה קצרה כיהן כרבה של מושב כפר ותיקין והיה אף מועמד לכהן כרב בכפר הרוא"ה. לאחר שחזר לירושלים, היה מקורב מאד לראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, וכיהן כראש ישיבת "שערי ציון", שנוסדה על ידו.
בשנת תשי"א, בהיותו כבן שלושים וחמש שנים, נתמנה הרב אליעזר יהודה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, ובין השנים תשמ"א- תשמ"ה כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול לצידם של הגאונים - הרב יוסף שלום אלישיב, הרב עובדיה יוסף והרב בצלאל ז'ולטי. גם לאחר מכן המשיך להדריך ולייעץ לבית הדין הגדול. התמחותו העיקרית הייתה בדיני גיטין ובשמות אנשים.
מקום מגוריו בסמטת מזור, כמטחווי קשת מבית החולים שערי צדק הישן, הביא לקשר הדוק בינו לבין רופאי בית החולים. הוא העביר שיעור הלכתי קבוע בבית הכנסת של בית החולים, וענה במסירות לשאלותיהם, המורכבות לעיתים, של הרופאים. ברבות השנים הוא נתמנה לכהן כרבו הלא רשמי של בית החולים.
בנו היחיד, רבי שמחה בונים, היה רב מטעם העדה החרדית בשכונת עזרת תורה בירושלים, ונפטר בשנת תשס"ו בחיי אביו. כאשר הודיעו לו על פטירת בנו יחידו, הוא פתח את השולחן ערוך ובדק מה עליו לעשות ורק לאחר מכן פרץ בבכי נוראי שקרע את לב השומעים. בלוויתו ספד האב לבנו כי אף על פי שבהשקפותיהם הם היו שונים, הרי שבתחום התורה היו ידידים ובנו היה בגדר תלמיד חכם.
עיקר פרסומו של רבי אליעזר יהודה בא לו בעקבות ספר השו"ת הנודע "ציץ אליעזר", עד כדי כך ששם השו"ת היה שגור בפי כל, אך שם מחברו לא נודע לרוב הלומדים בו. מספרים, כי בשעה שנפטר אמר ראש ישיבה לתלמידיו: בואו ונלך ללוויתו של רבי אליעזר יהודה וולדנברג, לא ידעו התלמידים במי המדובר עד שאמר להם - ללווייתו של הציץ אליעזר...
שו"ת זה עוסק במגוון נושאים: החל ממצוות התלויות בארץ ועד ענייני נישואין וגירושין. אך גולת הכותרת של השו"ת הינו תחום הרפואה והלכה. בתחום זה הרב אליעזר יהודה מכריע בבעיות רפואיות רבות ובפרט עם התקדמות הטכנולוגיה והרפואה. ניתן למצוא שם תשובות בענייני הפלה מלאכותית, הפריה מלאכותית, הפסקת הריון, השתלת איברים, חולה סופני, ניסויים רפואיים בבני אדם, ניתוחי גוויות, התעללות בקטינים, קביעת המוות, ועוד. הרב אליעזר יהודה לא חת להתעמת עם רוב הפוסקים. בין אם החמיר - כמו התנגדותו החריפה להפריות חוץ-גופיות. ובין אם הקל - כמו התירו להפסיק את ההריון עד סוף השליש השני אם אמור להיוולד עובר במצב קשה מאד. בנושא זה הוא התעמת קשות עם גדול הפוסקים בארצות הברית הרב משה פיינשטיין.
בשנת תשנ"ג, בהיותו בן שבעים ושבע, קיבל הרב אליעזר יהודה פרס על תרומתו לתחום הרפואה וההלכה מטעם בית החולים שערי צדק. פרס זה מוענק לפורצי דרך בתחום זה, והוא היה הראשון לקבלו. הרב אליעזר יהודה השתייך לאסכולה של תלמידי חכמים מבני ירושלים אשר התחנכו על שליטה בקיאותית בהיקף רחב של חלקי התורה, תוך שימת דגש על לימוד הלכה למעשה, והסקת מסקנות הלכתיות בנושאים מחודשים על ידי סברה ישרה ומקורות מפתיעים מכל חלקי התורה בהלכה ובאגדה, ולאו דווקא בסברות למדניות המיובאות מחוץ להלכה.
בקיאותו בספרות ההלכה של רבני עדות המזרח [ספרדים] יוצאת דופן גם בין האמונים עליה. כאשר הרב עובדיה יוסף שמע פסק שלו לבני עדות המזרח, בהסתמכו על כמה מפוסקיהם, אמר לו בחיוך: "הגם לכבוש את המלכה עימי בבית?".
הרב אליעזר יהודה נודע בכמה וכמה עמדות ופסיקות ייחודיות, ובפרט בין הפוסקים ותלמידי החכמים החרדיים שביניהם התגורר ופעל. בין השאר הוא הביע את דעתו בעד נישואין אזרחיים, בצורה המבהירה שאין מדובר בנישואין התקפים מבחינה הלכתית, כדי למנוע בעיות ממזרות אם יולדו ילדים מחוץ לנישואין. פסיקה המצטרפת לעמדתו האוהדת ביחס למדינה כפי שהתבטאה בעיסוקו בספרו "הלכות מדינה", עמדה חריגה בסביבתו החרדית, ואף בקרב בני משפחתו הקרובה. ספר זה, "הלכות מדינה", העוסק בענייני הנהגת השלטון המדיני על פי ההלכה, יצא בשנת תשי"ב כארבע שנים לאחר קום המדינה. במשך למעלה מחמישים שנה שחלפו מאז שנדפס ועד לפטירתו של הרב אליעזר יהודה לא יצא ספר זה לאור והוא הפך ליקר המציאות. במלאת שלושים לפטירתו של הרב אליעזר יהודה יצאו לאור שלושת חלקי הספר למורת רוחה של המשפחה שבשל השקפותיה החרדיות אינה מזדהה עם חלק ניכר מהכתוב בו, וחרף האיסור שהטילו על ההדפסה חברי הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים.
ביום ל' לחודש מר חשוון ה'תשס"ו נפטר הרב אליעזר יהודה לבית עולמו. אלפי אנשים מכל קצוות הקשת הדתית ליוו אותו למנוחת עולמים. חסידים וליטאים, חרדים ולאומיים התאחדו שעה אחת יחדיו כדי לבכות על אובדנו של אחד מעמודי ההלכה של הדור.
-
תשסה לא תשסו
-
1. תאריך פטירת הציץ אליעזר
ש 17/11/2009 21:01תשסז לא תשסו
2. פטירת בנו של הציץ אליעזר
ש 17/11/2009 21:04