יום שישי כ"ט באלול תש"פ 18/09/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבינו יונה מגירונדי

מגדולי חכמי התורה והמוסר בסוף האלף החמישי. ומחברו של הספר "שערי תשובה" המעורר את הנפש לעסוק בתשובה

דוד סופר כ"ח בחשון תש"ע - 15/11/2009 06:01
רבי יונה נולד בשנת ד' אלפים תתק"ע. בימי עלומיו נסע ללמוד תורה בישיבות בצרפת. בין רבותיו נמנו רבי שמואל ב"ר שניאור ורבי שלמה ב"ר אברהם ממונטפלייר ["מן ההר"]. בשנת ד' אלפים תתקצ"ב, בהיותו כבן שלושים ושניים, התעוררה מחלוקת קשה ועזה על הספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם. היו שראו בהשפעתה הפילוסופית היוונית סכנה לאמונה היהודית. רבי יונה הצטרף למאבק זה שכן רבו, רבי שלמה ממונטפלייר, היה
שער הספר "מורה נבוכים", סלע המחלוקת  
מהלוחמים נגד הרמב"ם. רבי יונה אף נקט צעד חריג ומסר את הספר "מורה נבוכים" לכמרים נוצרים לשריפה. הוא ביקש מהכמרים כי ימצו את הדין עם ה"כופרים" היהודים ההולכים בדרכו של הרמב"ם כפי שהם עושים לכופרים הנוצרים. אחרי שראה רבי יונה את התוצאות הרעות של המחלוקת הזאת, וביניהן שריפת התלמוד בצרפת, נמס לבבו ולבב כל עוזריו וקיבל על עצמו ללכת ולהשתטח על קבר הרמב"ם בעשרה, והודה בפיו בפני כל העם שחטא לאלוקי ישראל ולרבי משה בן מיימון.


גדול היה רבי יונה בתורה ובחסידות ואף יריביו הודו בגדולתו והתייחסו אליו בכבוד רב. בגלל חסידותו ויראתו היו מתארים אותו "החסיד" או "הקדוש". הוכחה לגדולתו הרבה ניתן למצוא ברברי החיד"א - יש אומרים כי רבי יונה היה תלמידו של הרמב"ן. ועל זה יש משיגים שהרמב"ן בתשובה כותב תארים רבים על רבי יונה, ואם רבי יונה היה תלמידו הרי שלא היה משבחו כל כך. על זה כותב החיד"א שאין זה ראיה, כיוון שרבי יונה היה גדול מאד לכן כתב עליו הרמב"ן שבחים רבים על אף היותו תלמידו.


רבי יונה הרביץ תורה והושיב ישיבות. מגדולי תלמידיו הנכבד ביותר הוא רבי שלמה ב"ר אברהם [הרשב"א]. מכל חכמי דורו עמד בקשר אמיץ ביותר עם בן דודו - הרמב"ן [אמו של הרמב"ן הייתה אחות אביו של רבי יונה], שאף השתדך עמו, רבי שלמה בנו של הרמב"ן נשא לאשה את בתו של רבי יונה. כשנפטר רבי יונה הייתה בתו הרה ללדת וכשילדה בן זכר אמר הרמב"ן: אף על פי שצריך לקראו על שמי, אני רוצה שיקרא יונה על שם אבי אמו, כדי שיגדל כמוהו בתורה וביראת שמים.


בברצלונה קבע רבי יונה את ישיבתו, ובכל הלכה והלכה היה מזכיר את הרמב"ם בכבוד. אחרי שלוש שנים לשבתו בברצלונה יצא לקיים את נדרו לעלות לארץ ישראל להשתטח על קבר הרמב"ם, אולם בעוברו בעיר טולדו הפצירו בו בני הקהילה להתעכב אצלם זמן מה ולהרביץ תורה ביניהם. רבי יונה נענה להפצרתם וקבע שם ישיבה גדולה ודחה את קיום נדרו מיום ליום ולא זכה למלאותו עוד כי נפטר פתאום ביום כ"ח לחודש מרחשוון ה' אלפים כ"ד.


חיבורים רבים השאיר אחריו רבי יונה. חלק גדול מהם לא נמצאים בידינו, אך הובאו בהרבה מספרי הראשונים. חלק מהחיבורים הנמצאים בידינו הם: פירוש על מסכת אבות הנדפס בש"ס ווילנא. "סם החיים" על מסכת סנהדרין. "עליות דרבינו יונה" על מסכת בבא בתרא. שמו נובע מהעובדה כי בסוף כל דיון מביא רבי יונה את מה "שעלה בידינו". על מסכת ברכות יש פירוש על הרי"ף [רבי יצחק אלפסי. ספר הלכה הערוך כסדר הגמרא] שנסדר על ידי תלמידיו ונקרא "תלמידי רבינו יונה" [תר"י].


מכל חיבוריו זכה לפרסום הרב ספר המוסר "שערי תשובה" - שערים לעורר הנפש ליראת שמים ולחזרה בתשובה. חיבור זה מאד מקובל בסדרי המוסר בישיבות, ובמיוחד בימי חודש אלול - כהכנה לימי הדין והרחמים של ראש השנה ויום כיפור. ספר זה מחולק לארבעה שערים: השער הראשון - לבאר דרכי ואופני התשובה אשר יצטרך האדם לעשותם כדי שתהא תשובתו נכונה ומושלמת. השער השני - דברים המעוררים את לב האדם לשוב בתשובה. השער השלישי - מעורר את האדם לפקח על מעשיו לבל יכשל בעוונות מחוסר ידיעה ושימת לב מספקת, בו הוא מפרט הרבה מצוות עשה ומצוות לא תעשה ומצוות מדברי חכמים בהן נכשלים הרבה בני אדם וסיבת התרשלותם בהן, ומבאר חומר העוון ועוצם הפגם המגיע אל נפש החוטא. שער זה מהווה מעין ספר בפני עצמו. השער הרביעי - מבאר את דרכי ואופני הכפרה לטהר את הנפש החוטאת מחלאתה. שער זה מחולק לפי גודל העוון והעונש.


אומרים בשם הגאון רבי עקיבא איגר, שדברי ה"שערי תשובה" מאד מחייבים את האדם, שכן רבי יונה הוא פוסק הלכה ודבריו מובאים בשולחן ערוך, ממילא גם תוכחותיו המה הלכה למעשה! חיבור זה הינו חלק מן הספר "שערי צדק" שבו יש "שערי תורה", "שערי תפלה", "שערי עבודה" ו"שערי שנאה", אלא שלא זכינו לאורם. יחד עם הספר "שערי תשובה" נדפסו אף ספריו הקטנים בכמותם אך רבים באיכותם: "ספר היראה", "אגרת התשובה" ו"יסוד התשובה".