יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

מגילת תענית

לפנים בישראל כל יום שנעשה בו נס נקבע ליום טוב בו אסור לצום, ימים אלו כונסו במגילת תענית על מנת שייזכרו. בחשכת גלותנו מפני רוב הצרות בטלו ימים אלו ונשתמרו מהם רק ימי הפורים והחנוכה.

מ. מרינגר כ"ז בחשון תש"ע - 14/11/2009 06:03

חיבור קדום וייחודי המתעד ימים טובים לעם ישראל הוא מגילת תענית, מגילת תענית היא מגילה קצרה שככל הראה נכתבה על פני כמה דורות ובה מוזכרים ל"ו אירועים שבהם אירעו מאורעות טובים לעם ישראל. מגילת תענית קדמה בחלקה לכתיבת המשנה. חז"ל מסבירים שלמרות שקודם לכתיבת המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא נמנעו מלעלות על הכתב תורה שבעל פה, מכל מקום נכתבה מגילת תענית מפני שאין היא באה ללמדנו דברי תורה אלא נכתבה לזיכרון למען ידעו הדורות הבאים באלו ימים טובים נעשתה תשועה לישראל ואין להתענות בהם.


בתלמוד בבלי במסכת שבת מובאת ברייתא השואלת 'מי כתב מגילת תענית?' ועל כך עונה התנא כי 'אמרו חנניה בן חזקיה וסיעתו שהיו מחבבין את הצרות', ומסביר רבינו שלמה יצחקי – רש"י 'מחבבין את הצרות שנגאלין מהן והנס חביב עליהן להזכירו לשבחו של הקדוש ברוך הוא וכותבין ימי הנס לעשותן יום טוב כגון אלין יומיא דלא להתענאה בהון וכו'' (אלו היום שלא להתענות בהם וכו'). לעומת זאת בסוף מגילת תענית עצמה נכתב 'ומי כתב מגילת תענית? סיעתו של רבי אליעזר בן חנניא בן חזקיה בן גרון הם כתבו מגילת תענית'.


על מנת ליישב את הסתירה שבין דברי הברייתא לנאמר במגילה, ביארו חז"ל כי המגילה נכתבה על פני כמה דורות, בתחילתה נכתבה על ידי חנניה בן חזקיה וסיעתו ובסופה על ידי רבי אליעזר בנו. כראיה לדבר מביאים תוספות החדשים את העובדה כי חנניה וסיעתו חיו בימי שמאי והלל ואילו במגילה נזכר נס שאירע ביום כ"ח באדר והיה בימיו של רבי יהודה בן שמוע - תלמידו של רבי מאיר שהיה מתלמידיהם של בית שמאי, מוכרח אם כן שהמגילה נכתבה על פני מספר דורות ודברי הברייתא במסכת שבת מתייחסים לתחילת כתיבתה ודברי המגילה מתייחסים לחתימתה.


ככל הנראה גם לאחר חתימת המגילה נוספו לה ביאורים שונים בדורות הבאים ויש שמייחסים את הפרק האחרון במגילה או את רובו לתקופת הגאונים.


כבר בימי התנאים וכן עד ימינו אנו, אין נוהגים לקיים את מגילת תענית והיא בטלה. אחת הסיבות שבטלה המגילה כפי שמובא בחז"ל היא העובדה שמספר אירועים המובאים במגילה קשורים להקרבת הקורבנות בבית המקדש, ולאחר שבעוונותינו חרב בית המקדש בטלה הסיבה לשמחה באותם הימים ועל כן בטלה המגילה. סיבה אחרת מוזכרת במגילה בסופה של המגילה עצמה 'ולמה כתבוה? מפני שאין למודים בצרות ואין הצרות מצויות לבוא עליהם, אבל בזמן הזה שהם למודים בצרות והצרות באות עליהם, אם היו כל הימים דיו וכל האגמים קולמוסים וכל בני אדם לבלרים אינם מספיקין לכתוב צרות רבות הבאות עליהם בכל שנה ושנה'. סובה זו גם מובאת במקומות נוספים בחז"ל שמפני רוב צרות הגלות בטלה המגילה.

למרות ביטולה של המגילה נותרו שני מועדים הנהוגים עד היום והם ימי הפורים וימי נס חנוכה.


האירועים המובאים במגילת תענית מחולקים לשני סוגים, ישנם ימים שאסורים רק בתענית והם מוזכרים במגילה בלשון סתם, וימים אחרים האסורים גם בהספד ועליהם נאמר במגילה הלשון 'די לא למספד'.


האירועים המוזכרים במגילה פרוסים היסטורית על פני כמה וכמה תקופות. האירועים הקדומים ביותר הם מימי עזרא ונחמיה ושיבת ציון, בין אירועים אלו נמנה יום חנוכת חומות ירושלים וימי הפורים. אירועים אחרים הם מתקופת החשמונאים וביניהם נזכר חג החנוכה. האירועים המאוחרים יותר מתייחסים לתקופת הרומאים לפני ואחרי חורבן בית המקדש השני.


כמה וכמה אירועים המובאים במגילה הם ימים בהם גברו הפרושים על הצדוקים. הפרושים היו העדה היהודית המסורתית שקיימה את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה כפי שעברה מדור לדור, לעומתם היו הצדוקים והבייתוסים כאלו שכפרו ברוב התורה שבעל פה ונהגו לפי התורה שבכתב בלא לדרוש אותה. הצדוקים והפרושים היו תלמידיהם וממשיכי דרכם של צדוק ובייתוס תלמידיו של אנטיגנוס איש סוכו, אנטיגנוס איש סוכו לימד את תלמידיו 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס', טעו צדוק ובייתוס בדבריו של רבם וכפרו בתורה שבעל פה. מחלוקות רבות וקשות היו בין הפרושים לצדוקים בייחוד לאחר כיבוש הרומאים אז קנו הצדוקים את ליבם בכסף ותמורת ממון רב היו ממנים לכהונה גדולה מי שאינו ראוי לכך ועבודת המקדש הייתה מחוללת. אחת המחלוקות המפורסמות בין הפרושים לצדוקים היה עניינה של ספירת העומר, על פי דברי חז"ל כפי שלמדו מלשון הפסוק הרי שכוונת התורה באומרה 'וספרתם לכם ממחרת השבת' היא לספור את ספירת העומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח לפי שיום טוב קרוי 'שבת' לעומת השבת עצמה שנקראת 'שבת שבתון'. הצדוקים כפרו בדרשת חז"ל וטענו כי כוונת הפסוק היא לספור מיום ראשון בשבוע הראשון שמגיע לאחר יום טוב ראשון של חג הפסח. בכל יום שנצחו הפרושים את הצדוקים באחד מנושאי המחלוקת נקבע אותו היום על ידי מחברי מגילת התענית כיום טוב.


ואלו הימים הטובים הנזכרים במגילת תענית: 


- בחודש ניסן מראש חודש ועד ליום ח' בניסן, ימים אלו נקבעו ליום טוב על ניצחון הפרושים את הצדוקים בעניין קרבן התמיד, שהיו הבייתוסים אומרים שקרבן תמיד קרב משל יחיד לפי שנאמר בו 'את הכבש האחד' וחלקו עליהם הפרושים ואמרו שקרב משל ציבור כנאמר 'צו את בני ישראל', כל אותם ח' ימים דנו את הצדוקים בעניין זה ונצחום ועל כן נקבעו לימים טובים.


- מיום ח' בניסן ועד לאחר שבעת ימי חג הפסח נקבע איסור להתענות בשל ניצחון הפרושים על הצדוקים בעניין המחלוקת הנזכרת על הקרבת קרבן העומר וספירת העומר ופירוש הפסוק הנזכר 'ממחרת השבת'.


- בחודש אייר בשבעה בחודש, יום אסור במספד כיון שבו נחנכה חומת ירושלים בזמן שיבת ציון וכן הועמדו בו דלתות החומות בזמן החשמונאים.


- בי"ד באייר הוא יום פסח שני הנזכר בתורה והוא אסור במספד ובתענית.


- יום כ"ג באייר נקבע אף הוא ליום טוב כי בו עזבו את עיר דוד בני חקרא שהיו מציקים לבני ירושלים שהיו באים ויוצאים מהעיר ירושלים הסמוכה.


- בכ"ז באייר גברה יד בני חשמונאי על היוונים ובטלו את גזירתם לתלות עטרות של וורד לעבודה זרה על פתחי הבתים והחנויות וכן לכתוב על קרן השור אין לנו חלק ונחלה באלוקי ישראל ח"ו.


- בחודש סיוון בי"ד בו, נכבש מגדל צור על ידי החשמונאים וגרשו משם את האדומים והושיבו בו מבני ישראל.


- בט"ו ובט"ז באייר גירשו החשמונאים את האדומים אנשי בית שאן ואנשי הבקעה שהתיישבו במקום על ידי היוונים והושיבו תחתם מבני ישראל.


- בעשרים וחמישה בסיוון הסתלקו גובי המכס ביהודה, היו אלו בני אפריקה שטענו לפני אלכסנדר מוקדון כי ארץ כנען שלהם היא לפי שהם כנענים, ויצא גביהא בן פסיסא להתווכח עמם וטען כנגדם שהם עבדים כנאמר על כנען 'עבד עבדים יהיה לאחיו' ומתשובתו נמלטו אותם כנעניים והותירו מאחוריהם את שדותיהם זרועים, ואותו היום נקבע ליום טוב.


- בחודש תמוז בי"ד בו, נאסר לצום ולהספיד לפי שביום זה בטל ספר הגזירות של הצדוקים שהיו פוסקים לפיו דין הריגה וענישה כלשון הפשוט בכתוב עין תחת עין וכו' בלא לדרוש כדברי חכמים.


- בחודש אב בט"ו בו, נאסר צום ומספד לפי שביום זה הביאו קרבן עצים למקדש וכל מי שהתנדב דבר כלשהו למקדש ואפילו פעוט כעצים היה נוהג שמחה ביום זה.


- יום כ"ד באב נקבע ליום טוב לפי שכשבשו היוונים את ארץ ישראל הנהיגו בכל הארץ את דינם כפי חוקי יוון וכדיני הצדוקים, וביום זה גברה יד בני חשמונאי ובטלו את דין היוונים והצדוקים והשיבו את דין התורה למקומו.


- בחודש אלול בז' בו נחנכה חומת ירושלים, ככל הנראה חניכה זו הייתה בימי החשמונאים שסתמו את הפרצות שפרצו היוונים בחומה, והדלתות שנפרצו הושלמו על ידם רק בחודש אייר כנזכר.


- בי"ז באלול עזבו את ירושלים התושבים הרומאים אותם הושיבו בה היוונים, רומאים אלו הציקו לישראל ובהם היה המעשה עם יהודית בתו של מתתיהו החשמונאי, ויום שגברו בני חשמונאי וסילקום נקבע ליום טוב.


- בכ"ב באלול שב דין תורה למקומו והרגו בית דין את המשומדים שעברו על איסורי תורה.


- בחודש תשרי בג' בו בטלה אזכרת שם שמים בשטרות. תקנת כתיבת שם שמים בשטרות נקבעה על ידי החשמונאים כנגד היוונים, אך תקנה זו פגעה בכבוד שמים לפי שלאחר הפירעון היו השטרות נקרעים ויום שפסקו מלכתוב שם שמים בשטרות נקבע ליום טוב.


- בחודש מרחשוון ביום כ"ג לחודש, נסתר על ידי בני חשמונאי הסורג בעזרה שבו קיימו היוונים מעשי טומאה על מנת לחלל את בית המקדש.


- ביום כ"ה במרחשוון נכבשה חומת שומרון בה ישבו הכותים שהצרו לעם ישראל.


- ביום כ"ז במרחשוון נצחו הפרושים את הצדוקים במחלוקת שנחלקו בדבר אכילת מנחת קרבן בהמה. הכותים טענו כי המנחה נאכלת ואינה קרבה למזבח, והפרושים טענו כי מנחה זו תקרב אשה לה' על גבי המזבח. ביום זה נצחו הפרושים את הצדוקים ושבה המנחה להיות מוקטרת על גבי המזבח.


- בחודש כסלו בתאריך ג' לחודש ניטלו הפסלים שהעמידו היוונים, מחצר בית המקדש על ידי בית חשמונאי ועל כן נקבע ליום טוב.


- יום ז' בכסלו נקבע ליום טוב לפי שביום זה מת הורדוס המלך שרדף את תלמידי החכמים והרג בהם, ושמחה היא לפני הקדוש ברוך יום בו מסתלקים רשעים מהעולם.


- יום כ"א בכסלו נקבע ליום טוב האסור בצום ומספד, לפי שביום זה העלילו הכותים לפני אלכסנדר מוקדון על היהודים שכביכול מרדו בו, וכשבא אלכסנדר מוקדון לירושלים יצא לפניו שמעון הצדיק לבוש בבגדי כהונה ואלכסנדר מוקדון כרע ברך לפניו ואמר כי דמותו נוצחת לפניו את מלחמותיו.

לאחר מכן גררו היהודים את הכותים קשורים בזנבות סוסיהם עד להר גריזים שם שכן מקדשם של הכותים, וחרשו את מקדשם וזרעו אותו כרשינים, יום זה נקרא 'יום הר גריזים' והוא נקבע כיום טוב.


- יום כ"ה בכסלו הוא יום הראשון של חג החנוכה הנחוג שמונה ימים. ביום זה גברה יד בית חשמונאי על היוונים ולא מצאו שמן טהור להעלות בו את נרות המנורה כי אם פח קטן החתום בחותמו של כהן גדול ובו מידת שמן המספקת ליום אחד בלבד, נעשה נס ואותו השמן הספיק לשמונה ימים עד שנמסקו זיתים והופק שמן חדש בטהרה. ימי החנוכה הם אחד משני אירועים הנזכרים במגילת תענית הנשמרים עד ימינו.


- בחודש טבת ביום כ"ח בו נסתלקו מלפני ינאי המלך הסנהדרין של הצדוקים ותחתם הושיב שמעון בן שטח לסנהדרין ע"א חכמים מן הפרושים. לרגל מאורע זה נקבע יום כ"ח בטבת כיום טוב.


- בחודש שבט בשניים בו, נקבע יום טוב בו אין לצום לספוד, לפי שביום זה מת ינאי המלך שאף הוא הרג חכמים רבים ואף לפני מותו אסר שבעים מזקני ישראל וחבשם בבית האסורים על מנת שלא ישמחו ישראל בחוליו. ומשמת, הסתלק רשע מן העולם והשתחררו אותם זקנים.


- בכ"ב בשבט בטלה גזירתו של הצורר קסגלגס שציווה להעמיד צלם בהיכל בית המקדש, כשבא השליח והפסל בידו התפללו כל עם ישראל לקדוש ברוך הוא לביטול הגזירה וכשהיה השליח באמצע דרכו מת קסגלגס ובטלה הגזירה, באותו הזמן שמע שמעון הצדיק בת קול יוצאת מבית קודשי הקודשים המכריזה ואומרת 'בטילת עבידתא דיאמר סנאה לאיתאה להיכלא, אתקטיל קסגלגס ובטלו גזרותיו' (בטלה העבודה שאמר השונא להביא להיכל, נהרג קסגלגס ובטלו גזירותיו) ואותו היום קבעוהו ליום טוב שאין לצום ולספוד בו.


- בכ"ח בשבט עזב אנטיוכוס את ירושלים בעקבות שמועות רעות ששמע ושב למקומו ורווח להם לישראל מגזרותיו, ויום זה נקבע ליום טוב.


- בחודש אדר הימים ח' וט' בו הם ימי תפילת המטר ועל כן אין לצום בהם.


- בי"ב באדר הוא יום טוריינוס. ביום זה הרג טוריינוס בלודקיא את לולינוס ופפוס שני הרוגי מלכות שהצילו רבים מישראל ומשמים נענש טוריינוס על ידי חשובי רומי שפצעו את מוחו והרגוהו.


- בי"ג באדר הוא יום ניקנור, ניקנור זה היה מלך יווני אכזר שהיה מגדף כל יום כלפי שמיא ומייחל שייפול בית המקדש בידיו, ביום י"ג באדר תקפו בני חשמונאי את חיילותיו של ניקנור והרגוהו יחד עם חייליו.


- בי"ד ובט"ו באדר הם ימי הפורים בהם נעשו ניסים למרדכי היהודי ואסתר המלכה בשושן הבירה, שבטלה גזירת המן האגגי והוא ובניו נתלו על העץ, ואילו היהודים נלחמו באויביהם ונצחום ונחו ממלחמתם בימים אלו. ימים אלו הם האירוע השני ממגילת תענית הנוהג אף בימינו ולפי דברי חז"ל ימי הפורים הללו לא יתבטלו לעולם.


- יום ט"ז באדר נקבע ליום טוב לפי שביום זה הורשו היהודים לבנות את חומות ירושלים אותן הרסו הגויים.


- יום י"ז באדר נקבע ליום טוב לפי שכאשר הרג ינאי המלך את החכמים ברחו רבים מהם למדינת סוריא ובדרכם עצרו במדינת כלקיס שם רצו הגויים להורגם, עשה הקדוש ברוך הוא נס וניצלו החכמים ויום זה נקבע ליום טוב.


- ביום כ' באדר אירע נס לישראל על ידי חוני המעגל, לאחר שבמשך שלש שנים הייתה בצורת ולא ירד גשם בארץ ישראל פנו היהודים לחוני המעגל שיעתיר בעדם תפילה לפני יושב מרום, חוני נענה לבקשת אחיו ועג עוגה בתוכה עמד והתפלל לגשם, תפילתו של חוני נענתה ויום זה בו ירד מטר של ברכה על פני האדמה נקבע ליום טוב.


- ביום כ"ח באדר בטלו גזירות הרומאים שאסרו למול את התינוקות בברית מילה וכן אסרו לשמור את השבת וציוו לעבוד עבודה זרה. לשמע הגזירות הלכו יהודה בן שמוע יחד עם חכמים נוספים ובעצת מטרונית רומאית אחת הפגינו בלילה עד שבטלו גזירות אלו, ויום שבטלו נקבע ליום טוב בו אין לצום ולספוד למתים.

כל אלו הם ל"ו ימים טובים לישראל הנזכרים במגילת תענית ומתוכם לא משו מהיהודים ימי החנוכה וימי הפורים הנהוגים עד היום.

  1. 1. מאמר מדהים ומעניין [לל"ת]
    דוד 14/11/2009 19:22