יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

"מבצע משה"

מבצע חשאי מורכב ומסוכן היה מנת חלקם של כשמונת אלפים מיהודי אתיופיה שיכולים להעיד עם הגעתם הנה כי ארץ ישראל נקנית בייסורים

ברק שריג כ"ו בחשון תש"ע - 13/11/2009 06:01

ביום י"א בטבת שנת תשמ"ה נתפרסם כי במבצע סודי המכונה "מבצע משה" הועלו כשבעת אלפים מיהודי אתיופיה לארץ ישראל.


מדובר היה במבצע שאיננו קל לביצוע, עליו הוחלט במהלך שנת תשמ"ד, עם הגעתן של ידיעות בדבר מצבם הקשה של היהודים באתיופיה. אם לא די היה במר גורלם בעקבות הבצורת, הרעב ומלחמת האזרחים שפקדו את המדינה, הרי שגם השלטונות הוסיפו את שלהם ורדפו את היהודים שישבו בתחומם. בני שתים עשרה למשל גויסו לצבא, חל עליהם קושי בקיום אורח חיים דתי ומנהיגי העדה הואשמו בריגול למען ישראל.


מורכבות הבאתם לארץ נבעה גם בגלל הריחוק הגיאוגרפי וגם בשל העדר יחסים דיפלומטיים בין ישראל לאתיופיה, שבאותה עת אף לא התירה לאזרחיה לצאת מגבולות ארצה. תנאים אלו חברו יחדיו והובילו ליישומו של ניסיון בריחה חשאי בהחלט שעליו ידעו רק הנוגעים בדבר.


במסע רגלי ממושך ורווי תלאות החלו יהודי אתיופיה לברוח לכיוון סודאן שהתירה להם לעבור בתחומה בהסכם שתיקה שפרטיו היו ידועים רק לאחדים מבחיריה. משם עברו לאירופה ואחר כך לישראל. רובם  התגוררו בכפרים ברחבי המדינה ובכדי להגיע לסודאן היה עליהם לעבור מרחק רב של מאות קילומטרים ולא בכלי תחבורה כלשהוא אלא ברגל. את הדרך הם עשו קבוצות קבוצות כשהם נעזרים בהדרכתם של מורי דרך מקומיים בתמורה כספית, כמובן. נשים, גברים, זקנים וטף החלו צועדים בלילות בדרך לא דרך הן בגלל השמש היוקדת בימים והן מפחד פן יהיו למשיסה באם יתפסו על ידי המשטרה, הצבא או כנופיות שודדים.


מסע רגלי זה גבה מחיר כבד. רבים לא עמדו בקשיים שניקרו בדרכם ומתו מרעב, מתשישות או מחולי והיו שנתפסו ונאסרו או נהרגו. לפי הערכות, כארבעת אלפים מבני הקהילה קיפחו את חייהם ולא עמדו בתלאות הדרך. הסופר אברהם אדגה כותב בספרו "המסע אל החלום" עדות קשה, אמנם אחת מיני רבות, אך משקפת היטב עד כמה נורא היה מצבם. אדגה מספר כי ארגון הצלב האדום שלח סיוע בכדי לספק מענה קיומי מינימלי עבורם, במסגרתו נשלח קמח לממתינים במחנות בסודאן המשוועים ללחם, אולם היה זה הגורם הראשון שהביא למותם של המונים. אנשים שצעדו קילומטרים בדרך חתחתים ללא פגע אכלו מן הלחם שהוכן מן הקמח ונגדעו חייהם. "מרגע אריזתו עד שהגיע אל הנזקקים נרטב הקמח והתייבש, טולטל בדרכים בתנאים לא תנאים, אוחסן בתנאי לחות וחום, מכאן שכשחולק היה באיכות ירודה, מתולע וסיכן את חיי המשתמשים בו. אך למרות הכול חולק לנזקקים. והאחרונים, שלא יכלו להיות בררנים, ניסו לנקותו מהתולעים ולהכין ממנו מטעמים, בעיקר לילדים הרעבים. הילדים היו הקורבנות הראשונים".


בעדות אחרת כותב אב שאיבד בדרך שניים מילדיו, על תינוקות שנפלו מעגלות עמוסות ועל הזכרון המר שהם סוחבים בליבם ובסיוטי הלילה גם שנים אחר כך. מי שכן הגיע לסודאן השאיר מאחוריו את כל רכושו וגם שם נאלץ לחכות במחנה פליטים עד שנתיים ימים בטרם הוטס, וגם אז לא ישירות לארץ אלא דרך אירופה ורק אחר כך לכאן.


במסגרת המבצע הועלו לארץ ברכבת אווירית כשמונת אלפים מיהודי אתיופיה, רובם מחבל גונדר.

הדלפת הידיעה לתקשורת ופרסומה סתמה את הגולל להמשכו של המבצע, עוד טרם הגיעה העת, מה שגדע את חלומם של אלפי הממתינים בכמיהה דרוכה לעלות ארצה. כעת כבר לא יכול היה שליט סודאן, נומיירי, להמשיך את שיתוף הפעולה בעניין עקב האיומים מצד מדינות ערב ואף הודח מתפקידו, וממשלת אתיופיה מצידה החלה להתנכל עוד יותר ליהודים שבה ולשיירות שעוד צעדו לעבר סודאן.


בהעלאתם, עם כל הקשיים של האלפים שכן צלח הדבר בידם, הגיע למימושו, אם כי לא באופן מלא, חלום השיבה לארץ ישראל שרחש בליבם רבות בשנים. עם השלמת המבצע דרשה הרבנות הראשית מהעולים לעבור "גיור לחומרה", דרישה שעוררה תרעומת בקרב העולים.


יש לציין שעד תחילת המאה העשרים הייתה קהילת יהודי אתיופיה, "ביתא ישראל", מנותקת כמעט לחלוטין משאר הקהילות היהודיות בעולם ועד להגעתם של חוקרים ושליחים יהודים לשם היו סבורים הם כי אין יהודים נוספים בעולם מלבדם.


עוד טרם המבצע, בין השנים תשל"ז - תשמ"ד, הגיעו כחמשת אלפים מהם לארץ במסע מסוכן.


ב"מבצע שבא" שהתקיים זמן מועט לאחריו הועלו עוד כאלף עולים. מספר שנים אחר כך ב"מבצע שלמה" בשנת תשנ"א הגיעה ארצה העלייה הגדולה של כארבע עשרה אלף וארבעים מיהודי אדיס אבבה בפרק זמן קצרצר שלא עלה על יממה וחצי. הדבר התאפשר עם הפיכתה של אתיופיה מחונטה צבאית לרפובליקה עממית, אז עברו רבים מבני העדה האתיופית שבתחומה לאדיס אבבה בירתה והמתינו במחנות פליטים להיתרי עלייה. עם פתיחת שגרירות ישראל בעיר הסכים הממשל תמורת כופר רב של עשרות מיליוני דולרים שישראל תתחיל להעלותם ואכן כך היה.


עם עלייתם של ששת אלפים נוספים לאחר המבצע בא הקץ לקיומה של הקהילה היהודית באתיופיה שלפי מסורתה קיימת היא שם למעלה משלשת אלפים שנה.

[]

  1. 1. לא היה רעב
    אתיופי גאה 13/11/2009 17:53
    ביתא ישראל חיו באזורים פוריים בצפון המדינה. לא היה שם רעב. מה שראיתם בטלויזיה בזמנו הגיעו מאזורים אחרים של אתיופיה שאפילו אנחנו לא היינו מודעים לקיומו ובטח לא ראינו את זה בטלויזיה. יהודי אתיופיה לא סבלו מרעב. רק בארץ בכוונה מציירים את זה כאילו היהודים סבלו מרעב. בגלל התפיסה השגויה הזו יש בארץ ישראלים שאומרים לנו שלא היה אוכל באתיופיה ובגלל זה באנו לארץ. זה שקר גס. יש פה ניסיון לצייר את ישראל כאילו היא מחלצת יהודים מסכנים מאתיופיה שסבלו מרעב.זה שקר. לא סבלנו מרעב. זו המצאה ישראלית כדי לפגוע בתדמית של יהודי אתיופיה.