מאמר
תענית בכורות
נהגו הבכורות לצום בערב יום טוב ראשון של פסח, צום זה הונהג לזכר הנס שארע לבכורות כשפסחה עליהם מכת בכורות שפגעה בבכורי מצרים.
בליל ט"ו בניסן הכה הקב"ה כל בכור בארץ מצרים, מובא בחז"ל שמכת בכורות פגעה בכל סוגי הבכור, בין בכור לאביו ובין בכור לאמו, בין זכר ובין נקבה, מבכור פרעה ועד לבכור השבי, מלשון הכתוב "כי אין בית אשר אין שם מת" לומדים חז"ל כי אף בבתים שלא היה בהם בכור, מת הבן הגדול שבבית. כאשר הכה הקב"ה כל בכור הוא פסח על בתי ישראל ובכורי ישראל לא נפגעו ואפילו אלו שהיו מחוץ לביתם בבתי המצרים, ומכיון שהגזירה היתה על כלל הבכורים והקב"ה חס על בכורי ישראל והצילם ממיתה נהגו הבכורים להתענות בערב פסח.
המקור למנהג התענית הוא במסכת סופרים פרק כ"א הלכה ג' שם נכתב "לפיכך אין אומרין תחנונים כל ימי ניסן ואין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין בערב פסח...", בירושלמי במסכת פסחים מובא גם כן המנהג להתענות בערב פסח אולם ישנם גרסאות שונות בין המפרשים לגבי תוכן הדברים.
חובת התענית חלה גם על בכור לאביו וגם על בכור לאמו, מרן רבי יוסף קארו כתב בשולחן ערוך שאף הבנות הבכורות חייבות לצום כיון שאף עליהן היתה הגזירה אולם הרמ"א חולק עליו וסובר שאין חובה על הבנות לצום כיון שכיום אין קדושת בכורה על בנות, הטור פסק שלמרות שבמכת בכורות בבית שלא היה בכור נפגע הגדול שבבית מכל מקום כיום בבית שאין בו בכור אין הגדול שבבית חייב להתענות.
נהגו שכאשר הבכור עדיין קטן ואינו יכול להתענות, אביו של הבכור מתענה תחתיו, כאשר גם האב בכור וצריך להתענות עבור עצמו נחלקו הפוסקים האם התענית שצם לעצמו יכולה לעלות גם במקום התענית של בנו הקטן, יש שסברו שתענית האב עולה גם לעצמו וגם לבנו ויש שפסקו שכאשר האב בכור מוטלת על האם החובה להתענות תחת בנה.
 |
|
| תפילה לסיום משניות | צלם |
כיון שחובת התענית היא מנהג ולא מעיקר הדין אפשר להיפטר מהחיוב להתענות על ידי השתתפות בסעודת מצוה, במקומות רבים נהגו לעשות בערב פסח סעודות סיום מסכת על מנת לפטור את הבכורים מלהתענות, סעודות אלו נעשות בבתי כנסיות ובכורות רבים משתתפים בהן ואינם מתענים, יש שאומרים שכיון שמנהג הגוים לצום בערב ימי אידיהם לכן עדיף להשתתף בסעודת מצווה ולהיפטר מהחיוב להתענות כדי שלא לנהוג כמנהג הגוים, אולם ישנן קהילות שבהן נהגו שאין הבכורות משתתפים בסעודות מצווה אלא מתענים, בחלק מקהילות אלו אף מקיימים מניני תפילה מיוחדים לבכורות שבהן סדר התפילה כבתענית ציבור אולם במשנה ברורה פסק שאין לנהוג כן.
כאשר חל ליל הסדר במוצאי שבת ואין הבכורות יכולים להתענות בערב פסח כיון שהוא חל בשבת, יש שנהגו שבטלה התענית באותה שנה ואין הבכורות חייבים להתענות ביום אחר, אולם המנהג הרווח כיום הוא, שמקדימים את הצום ליום חמישי שלפני שבת ובו מתענים הבכורות.
מנהג תענית בכורות נפוץ בקרב רוב עדות ישראל אולם ישנן עדות כמו עדת התימנים שלא נהגו מנהג זה.
חג הסוכות חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.
ירושלים – עיר הקודש והמקדש ירושלים – לב מי לא יפעם בשומעו את שמה של עיר הקודש והמקדש אליה נשואיות עיני עם ישראל למעלה משלשת אלפים שנה – העיר שלבניינה אנו מתפללים ולתקומתה אנו מייחלים בכל יום ויום זה יותר מאלפיים שנות גלות
תלמוד ארץ ישראל במקביל לחיבור התלמוד בבלי על ידי אמוראי בבל, נכתב גם בארץ ישראל התלמוד הירושלמי, תלמוד זה כתוב בלשון קשה יותר מחברו הבבלי אבל אין הדבר מפיל מתוכנו המקיף והיסודי.