העיר ברטיסלאבה - כיום בירתה של מדינת סלובקיה, מוכרת יותר בשמה הישן פרשבורג. העיר היושבת למרגלות הרי הקרפטים על גדות נהר הדנובה עברה תהפוכות רבות בשנות קיומה וזכר לאותם אירועים הם שמותיה הרבים של העיר, הגרמנים שכבשו אותה כינוה פרסבורג, ההונגרים פוז'וני הסלובקים בראטיסלבה ואילו היהודים כינו את העיר פרשבורג.

הקהילה היהודית  בפרשבורג עתיקת יומין ויש שטוענים  כי יהודים ישבו בעיר כבר מתקופת חורבן  בית המקדש השני, אך עדויות ממשיות לקיומם של יהודים בעיר קיימות החל מהמאה העשירית לספירת הנוצרים. באותם הימים טבלה אירופה בדם הקדושים והמעונים שנרצחו באכזריות במהלך מסעות הצלב אותם ערכו הצלבנים בדרכם לכבוש את ירושלים עיר הקודש מידי המוסלמים הממלוכים. בסערת הפרעות נעו ונדו יהודים רבים בהימלטם מידי הפורעים, חלק מיהודים אלו הגיעו אל העיר פרשבורג והתיישבו בה. גם העיר פרשבורג לא ניצלה מידי הפורעים ובכתבים המתעדים את פרעות אותה תקופה מוזכרים מספר פעמים 'הרוגי ושרופי פרעשבורג'.

בשנת ה' אלפים  נ"א שלט בפרשבורג המלך ההונגרי  אנדיוס השלישי ויהודי העיר ביקשו את חסותו, המלך הסכים לבקשת היהודים  ופרסם כתב חסות המגן עליהם מפני עלילות שכניהם הנוצרים וכן מאפשר להם לעסוק במסחר ושאר מלאכות. קיומו של כתב חסות זה עודד את התפתחות הקהילה היהודית בעיר וסוחרים רבים החלו עוברים להתגורר בפרשבורג כשהם מנהלים מסחר ענף ורחב היקף עם אירופה כולה. הקהילה היהודית המתרחבת קבעה את מושבה בחצר היהודים שעל יד שער הדגים שבחומת העיר, במקום זה פרחו חיי קהילה יהודיים ומוסדות תורה צדקה וחסד פיארו את הקהילה המתרחבת.

הנוצרים תושבי  פרשבורג לא ראו בעין יפה את התרחבות  הקהילה היהודית בעירם והם חיפשו דרכים כיצד להתנכל ליהודים ולפגוע בהם. מצויה בידינו כיום תשובתו של האפיפיור לתושבי פרשבורג, ממנה עולה כי הובאה בפניו תלונה על כי בית הכנסת היהודי נבנה בסמוך לבית תיפלתם והדבר פוגע במהלך עבודת שיקוציהם וגילוליהם. האפיפיור בנדיקטוס הי"ב ימ"ש עונה להם בתגובה כי ודאי שיש חובה ומצווה כביכול להרוס את בית הכנסת היהודי המפריע לנוצרים. אין ידוע אם המלצת האפיפיור יושמה בפועל אך סביר להניח שאכן הוא אשר התרחש.

הנוצרים הוסיפו להתנכל ליהודים, ובשנת ה'ק"כ נגזרה גזירת גירוש על כלל יהודי הונגריה ובתוכם גם יהודי פרשבורג. העילה הרשמית לגירוש הייתה חובות כספיים אותם חייבים היהודים לשלטונות העיר שנבעו מפיגור בתשלום המיסים הכבדים שהוטלו על היהודים. גזירת הגירוש יצאה אל הפועל ובמשך שבע שנים נאסר על היהודים להתגורר בפרשבורג.

זמן קצר  לאחר גזירת הגירוש החלו מושלי העיר לחוש את השפעת הגזירה בכיסם. גירוש היהודים הפחית משמעותית את היקף המסחר בעיר והדבר הורגש בתשלומי המיסים המופחתים ששולמו לשלטונות. משהחל הדבר פוגע בכיסם פנו ראשי העיר אל היהודים בקריאה כי ישובו להתגורר בעירם, ברם את מגילת זכויות היהודים אותה העניק להם המלך אנדיוס השלישי סרבו ראשי העיר להשיב ליהודים והם היו לתושבים חסרי מגן חשופים לכל צורר. למרות התנכלויות חוזרות ונשנות מצד הנוצרים תושבי העיר, התפתחה הקהילה היהודית והתרחבה. באותם הימים הייתה העיר פרשבורג גם מרכז תורני חשוב שהאיר כמגדלור על הסביבה כולה. כרבה של העיר כיהן הגאון רבי יצחק אייזיק מטירנא זצ"ל מחבר ספר 'המנהגים. מעדויות הפזורות בספרות היהודית הענפה אנו למדים על יהודים תלמידי חכמים נוספים שהתגוררו בעיר, כמו רבי יעקב שעמד בקשר מכתבים עם רבי ישראל אשכנזי איסרליין זצ"ל – ה'תרומת הדשן'', וכן רבי הירץ ששמו מובא כעורך גיטין בשו"ת הרמ"א.

בשנת ה'רפ"ו  שבה ונגזרה גזירת גירוש על יהודי פרשבורג. עוד בטרם נגזרה הגזירה נמלטו יהודים רבים מהעיר בעקבות החזית הטורקית שהלכה וקרבה אל העיר. אזור המלחמה לא היה מעולם מקום טוב ליהודים שתמיד לקו משני הצדדים הלוחמים, וכך יהודים רבים החליטו להקדים רפואה למכה ומשהגיעה המלחמה לסביבות פרשבורג עקרו ממנה. זמן לא רב לאחר מכן נגזרה גזירת הגירוש והיהודים עזבו את העיר למשך תקופה של למעלה ממאה שנה.

רבים ממגורשי  פרשבורג בחרו שלא להתרחק מהעיר  והתיישבו בכפרים הסמוכים לעיר שברבות הימים הפכו לפרבר העיר, גם במקומות  אלו לא מצאו היהודים מנוח והמלך  הורה על גירושם אף ממקומות אלו. ברם, בהוראת הגרף שליט המקום התעכב ביצוע גזירת המלך, וגם לאחר שהצהיר כי ביצע אותה אין וודאות כי אכן גורשו היהודים מהמקום. 

בשנת ה'ת"ל  נגזרה גזירת גירוש על יהודי  וינה, ורבים מהמגורשים הגיעו לסביבות העיר פרשבורג והצטרפו לקהילות היהודיות במקום, אך עדיין נאסר על היהודים להתגורר בפרשבורג עצמה. יתירה מזו, נאסר על היהודים אף להיכנס אל העיר לבד מימי השוק שכניסתם הותרה לצורך קיום המסחר בעיר. גירוש יהודי וינה השפיע לטובה על קהילת פרשבורג גם מהפן התורני, רבנים ידועי שם הגיעו מוינה לאזור פרשבורג והעשירו את חיי הרוח של יהודי המקום. ביניהם היה רבי בנימין זאב פולק זצ"ל ששימש כאב בית דין בקהילת פרשבורג.

רבי עקיבא אייגר

במשך השנים  פיארו את קהילת פרשבורג רבנים  ידועי שם שהשפיעו רבות על חיי הקהילה, ביניהם אנו מוצאים את רבי מרדכי בן רבי ישעיה 'המוכיח' שהגיע לעיר מחבל אלזס שבגרמניה והיה נכדו של התוספות יום טוב וחתנו של המהר"ם שיף. גם סבו של רבי עקיבא אייגר מפוזנא זצ"ל שנקרא אף הוא בשם רבי עקיבא אייגר כיהן זמן קצר ברבנות הקהילה, אך הוא נפטר בעודו צעיר בדמי ימיו. בשנת ה'תקי"ט כיהן כרב העיר רבי יצחק סג"ל לנדא זצ"ל קרובו של הנודע ביהודה, ואחריו התמנה לרב רבי מאיר ברבי זצ"ל. בשנת ה'תקמ"ט נפטר רבי מאיר ברבי ולרבנות העיר הוכתר רבי משולם איגרא שנודע ברבים כתלמיד חכם גדול וכמתנגד עיקש לדרך החסידות. רבי משולם כיהן כרב העיר במשך י"ג שנה עד לפטירתו בחג הסוכות של שנת ה'תקס"ב.

בעל ה"נודע ביהודה" []

ה"חתם סופר"

לאחר פטירתו של רבי משולם החלו פרנסי הקהל לתור אחר רב לעירם שלא נופל בשיעור קומתו מרבי משולם. נשאו פרנסי העיר את עיניהם אל העיר מטרסדורף שם כיהן כרב הגאון רבי משה סופר זצ"ל ועמד שם בראשות ישיבה שייסד. ברם לא כל בני העיר שמחו לבואו של גדול כ'חתם סופר' אל עירם, והמשכילים שבעיר ששמעו על תקיפותו של החתם סופר בעד כל דבר שבקדושה שלחו לרבי משה איגרת ובו הם מתארים את מנהגי קהילתם, וכך הם כותבים לו: '...שמחנו כי זה משה האיש עלה לאיש שר ושופט עלינו, ותרב שמחתנו כי שמענו את שמעך כי איש חכם אתה. היה אתה לנו מול האלוקים, ואנחנו נקיים, ואת כל אשר תצוינו נעשה. אבל אם מקל חובלים תשים בידך אנחנו נחלץ חושים, נעמוד בפרץ, ולא יוכלו אנשי בריתך עמוד בקצפנו... ...שכאן בפרשבורג רוב המשא ומתן שלנו הוא עם סוחרים אשר לא מבני ישראל המה ועם שרי וגדולי המדינה. מחמת זה כמה וכמה מאתנו נאלצים ללבוש מלבושים מכובדים כיתר העמים, לגלח שער הראש וזקן אף בימי מועד והספירה. נשינו ובנותינו נותנים בפוך עיניהן, פאה נכרית בראשיהן, תלכנה אנה ואנה, אלו להנהיג הזמן ואלה לפרנסת אנשי ביתם, והדברים והמנהגות האלה אם כי דבר זה בעיני מורנו ורבנו לא יראה לגמרי כהוגן, הרי אין לשנות את הדבר כאן בעיר גדולה כזאת... ...הרב מרא דאתרא אינו רשאי להזמין אליו מבעלי הבתים ולהוכיח לו בדברים קשים מחמת עבירות, הן קלות או חמורות. וק"ו שאין להעניש את האיש הזה באיסור וחרם או שמתא. הקהילה צריכה להישאר במצב כפי שהייתה עד עתה'.

רבי משה  לא נרתע מאיגרת המשכילים והסכים להתמנות לרבה של פרשבורג. בערב יום הכיפורים שנת ה'תקס"ז נשלחה לחתם סופר איגרת ובה כתב רבנות רשמי לקהילת פרשבורג. את סוכות של אותה השנה חגג רבי משה במטרסדורף, וכעבור שלשה שבועות ביום השלישי בשבוע בו נקראה בתורה פרשת לך לך נדד רבי משה ממטרסדורף אל העיר פרשבורג.

יחד עם רבי  משה עקרה גם הישיבה אותה ייסד במטרסדורף  ועברה לפרשבורג, שם הצטרפה לישיבה המקומית שכבר הייתה קיימת בעיר זה שנים רבות. ישיבה זו ששמעה יצא למרחקים בכל רחבי אירופה, משכה אליה תלמידים רבים, מתוכם עמדו תלמידי חכמים מובחרים שכיהנו כרבנים בקהילות רבות. הגעתו של החתם סופר לפרשבורג השפיעה רבות על צביון החיים של הקהילה היהודית בעיר, והחיים הרוחניים במקום הלכו ופרחו רבות בזכות הישיבה שגדלה בימי החתם סופר ובימי שיאה למדו בה כחמש מאות תלמידים. כפי שכבר ציינו, לא כולם ראו בעין יפה את בואו של רבי משה וישיבתו לעיר, והיו בין משכילי העיר שרדפו את רבי משה והאכילוהו מרורות. ברם, רבי משה לא נשבר ולא התפשר על קוצו של יו"ד בכל הנוגע להלכה ולמנהגים המקובלים בידינו מדורי דורות. שגור על לשונו היה המשפט 'חדש אסור מן התורה' ומנקודת השקפה זו נלחם החתם סופר בתנועת ההשכלה אף מחוץ לגבולות פרשבורג ומזרח אירופה כולה.

החתם סופר כיהן כרבה של פרשבורג עד לפטירתו בראשית שנת ה'ת"ר. לאחר פטירתו התמנה בנו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר זצ"ל – 'הכתב סופר' כרבה של פרשבורג. הכתב סופר המשיך את מלחמות אביו במשכילים, ובנוסף, כאביו,] חיבב ביותר את ארץ ישראל. בימיו נוסד בירושלים כולל אונגרין שהיה סר למשמעתו ועל חבריו נמנו רבים שעלו לארץ ישראל בהשפעתו של הכתב סופר.

הכתב סופר []

תקופת כהונתו של הכתב סופר הייתה תקופת 'אביב העמים' ומהפכות רבות התרחשו ברחבי אירופה ואף מקומה של פרשבורג לא נפקד. במהלך מהפכות אלו נפגעו רבים מיהודי העיר כשחלקם נאלצו להימלט על נפשם תוך כדי איבוד ממונם וביתם כאשר רק נפשם נותרה להם לשלל. במשך ל"ג שנה כיהן הכתב סופר כרבה של פרשבורג עד לפטירתו.

הכתב סופר הותיר אחריו ששה בנים וארבע בנות. את מקומו ברבנות פרשבורג מילא אחריו בנו הגאון רבי שמחה בונם סופר זצ"ל 'השבט סופר', אשר כאביו וסבו לחם ברפורמה ובהשכלה. בימיו נפל דבר בקהילת פרשבורג, כאשר מספר משפחות פרשו מהקהילה היהודית המסורתית והקימו בעיר קהילה ניאולוגית שהייתה קרובה לחוגי ההשכלה והרפורמים. לאורך שנים התנהל מאבק בין הקהילה הותיקה והחרדה לדבר ה' לבין הניאולוגים המודרניים, ורק הכורת הנאצי ימ"ש שעלה על יהדות הונגריה כילה מאבקים אלו ביחד עם קהילת פרשבורג עצמה הי"ד.

במהלך מלחמת  העולם הראשונה לחמו רבים מיהודי פרשבורג  כחיילים בצבא האוסטרו – הונגרי וכמה עשרות מהם נהרגו בקרבות. לאחר המלחמה שונתה כליל המפה המדינית באירופה, מדינה חדשה נוצרה מאיחודן של צ'כיה וסלובקיה ונקראה צ'כוסלובקיה. העיר פרשבורג נמנתה על אחת הערים החשובות במדינה החדשה אך יהודיה לא נהנו ממעמד זה, אותם הימים התאפיינו בגילויי אנטישמיות כנגד סוחרים יהודים שנמשכו למעלה מעשר שנים עד שהממשלה הצ'כוסלובקית הרגיעה את הרוחות.

בסמוך למלחמת העולם השנייה נפרדה סלובקיה מצ'כיה  ובהשפעה גרמנית – נאצית הפכה לאוטונומיה נפרדת. מהלך זה הביא להרעת מצבם של יהודי פרשבורג, ולאחר זמן מה כשהוכרזה עצמאותה של סלובקיה חלה הידרדרות נוסף במצב היהודים וההתנכלויות האנטישמיות הפכו לתדירות יותר ויותר. באותה התקופה נאלצה ישיבת פרשבורג לרדת למחתרת עד שנסגרה לגמרי. באותם הימים עמד בראשות ישיבת פרשבורג המעטירה בנו של 'השבט סופר' רבי עקיבא סופר זצ"ל שמילא את מקום אביו כרב העיר. משהחלה הקרקע לבעור תחת רגלם של יהודי פרשבורג החליט רבי עקיבא כי הגיעה העת לעקור מפרשבורג והוא עלה לארץ ישראל. יחד עימו עלו גם מספר תלמידים מהישיבה והם ייסדו את הישיבה מחדש בארץ ישראל, יד ושם לקהילת פרשבורג המפוארת שחרבה.

מחנות ההשמדה []

בחורף של שנת  ה'תש"א הצטוו היהודים שגרו ברחובות  הראשיים בעיר לעקור אל רובע היהודים ובתיהם שבמרכז העיר הוחרמו. היה זה צעד ראשון בהלאמת הרכוש היהודי, צעד שהמשיך במהלכים נוספים שנמשכו למעלה משנה, במהלכה הוחרמו בתי עסק יהודיים וקרקעות ומפעלים שהיו בבעלות יהודית. גם בית הקברות היהודי הופקע לצורך סלילת כביש ורק קברים בודדים ביניהם קברו של החתם סופר נותרו קיימים.

בראשית שנת  ה'תש"ב החל גירוש יהודי פרשבורג אל מחנות ההשמדה. במשך שלשת השנים הקרובות גירשו הנאצים מפרשבורג כ-15 אלף יהודים – גברים נשים וטף, שרובם נשלחו להשמדה במחנה אושוויץ שם נרצחו על קידוש ה', ה' יקום דמם.

לאחר המלחמה נותרו מאות בודדו של יהודים בפרשבורג, היו אלו אותם שהצליחו להסתתר בזהויות שונות בין גויי העיר. לאחר המלחמה השתקמה הקהילה ומנתה כארבעת אלפים איש שהתאחדו בקהילה אחת שנהגה כפי מסורת ישראל מדורי דורות. עם הקמת מדינת ישראל, עקרו רוב יהודי פרשבורג ועלו לארץ ישראל. כאלף איש שנותרו בעיר המשיכו להתגורר בה עד להשתלטות הסובייטית על העיר בשנות השישים. לאחר נפילת ברית המועצות, החלו ניצני היהדות פורחים שוב בפרשבורג והקהילה המקומית מונה כיום כמה מאות יהודים.

ברטיסלאבה – פרשבורג  היום []