יום חמישי כ"ג בחשון תש"פ 21/11/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

תלמוד ארץ ישראל

במקביל לחיבור התלמוד בבלי על ידי אמוראי בבל, נכתב גם בארץ ישראל התלמוד הירושלמי, תלמוד זה כתוב בלשון קשה יותר מחברו הבבלי אבל אין הדבר מפיל מתוכנו המקיף והיסודי.

מוטי מרינגר י"ב בניסן תש"ע - 27/03/2010 05:00
התלמוד הירושלמי הנקרא גם תלמוד ארץ ישראל נכתב על ידי אמוראי ארץ ישראל שלמדו תורה בישיבות שהיו בטבריה, ציפורי, קיסריה ולוד.

לאחר חתימת המשנה רבו הגזירות בארץ ישראל ורב ושמואל הורידו את המשנה לבבל שם נכתב התלמוד הבבלי, בארץ ישראל נותרו אמוראים במשך ארבעה דורות נוספים ומתורתם של אלו נכתב התלמוד ירושלמי.

בין מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל התקיים קשר על ידי אמוראים כמו רבי זירא ורבי ירמיה שעלו מבבל לארץ ישראל ורב דימי ורבין שירדו מארץ ישראל לבבל, בעקבות קשר זה ניתן למצוא אזכורים רבים בתלמוד בבלי לאמוראי ארץ ישראל כמו רבי יוחנן וריש לקיש וכן אזכורים בתלמוד ירושלמי של רב ושמואל שהיו מאמוראי בבל.

בשונה מהתלמוד בבלי שסודר ונערך על ידי האמוראים רבינא ורב אשי, התלמוד הירושלמי כמעט ולא נערך, המצב הקשה בו היו נתונים יהודי ארץ ישראל לא איפשר עריכה מסודרת של תלמוד זה ולכן במקומות רבים דברי הירושלמי קצרים ולפעמים קשים להבנה, חתימת התלמוד ירושלמי מיוחסת לישיבת טבריה שם ישב רבי יוחנן ויש שמייחסים לו את עריכת הירושלמי.

לשונו של התלמוד ירושלמי שונה מלשונו של התלמוד בבלי, התלמוד בבלי נכתב בבבל ולכן נכתב בארמית בניב בבלי לעומתו התלמוד ירושלמי שנכתב בארץ ישראל נכתב בארמית בניב מערבי, ההבדלים בין שני הניבים רבים וניכרים אפילו בשמות האמוראים, השם שבבבלי נקרא "יהודה" בירושלמי נקרא "יודן" או "יודה", השם "אלעזר" שבבבלי, נקרא "לעזר" בירושלמי, ואילו השם "עקיבא" שבבבלי, נקרא "קיבה" בירושלמי.

לאחר התחזקות הגזירות נסגרו הישיבות בארץ ישראל לגמרי וחלק מאמוראי ארץ ישראל עברו לישיבותיהם של אביי ורבא בבבל.

התלמוד ירושלמי המצוי בידינו הודפס מכתב יד יחיד שנותר בשלמותו בספריית אוניברסיטת ליידן, כתב יד זה נכתב על ידי ר' יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין הרופא ממשפחת הענוים בשנת ה' אלפים נ', לבד מכתב יד זה ישנם כתבי יד המכילים חלקים מהירושלמי.

כיום מצויים בידינו מסכתות התלמוד ירושלמי על הסדרים זרעים, מועד, נשים, נזיקין, ואילו על סדרים קדשים וטהרות אין בידינו תלמוד ירושלמי לבד ממסכת נידה שקיימת אך היא קטועה.

פסיפס גלגל המזלות שנתגלה בבית כנסת העתיק בציפורי צלם

ככל הנראה נכתב תלמוד ירושלמי על סדר קדשים והוא אבד במשך הדורות, הרמב"ם בהקדמתו למשנה כותב "וכן עשו חכמי ארץ ישראל מה שעשה רב אשי וחיברו התלמוד הירושלמי ומחברו הוא רבי יוחנן, ונמצא מן הירושלמי חמשה סדרים שלמים, אבל סדר טהרות לא נמצא לו תלמוד בשום עניין לא בבלי ולא ירושלמי אלא מסכת נדה כמו שזכרנו", מעדות זו ניתן להסיק כי בימי הרמב"ם עדיין היה מצוי תלמוד ירושלמי על סדר קדשים.

בשנת תרס"ו החל אדם בשם שלמה פרידלנדר לאסוף ממסכתות הירושלמי המצויות בידינו קטעי גמרא הקשורים לסדר קדשים, הוא כינס קטעים אלו ביחד, הוסיף עליהם מדמיונו הפורה ופרסם כי אחיו שגר בטורקיה קיבל לידיו במקרה עותק נדיר של התלמוד ירושלמי על סדר קדשים אותו הוא העתיק וכעת עומד להדפיס, הידיעה עוררה הדים נרחבים בעולם התורה ובתחילת שנת תרס"ז יצאו לאור כרכים של הירושלמי המזויף על המסכתות חולין ובכורות, לצד דברי התלמוד ירושלמי כביכול הוסיף פרידלנדר פירוש שמבאר את הכתוב, בתחילה התקבל פרידלנדר באהדה רבה ואף זכה להמלצות חמות מפי כמה מגדולי הדור, לאחר זמן קצר החלו מתעוררות שאלות לגבי אמינותו של התלמוד הירושלמי המומצא ורבנים החלו לצאת נגד פרידלנדר, בתגובה הפיץ פרידלנדר ספרים וחיבורים אותם כתב בעילום שם ובהם הוא מהלל ומשבח את הירושלמי שהמציא ומשמיץ את מתנגדיו.

סוגיית הירושלמי על קדשים הובאה להכרעתם של גדולי הדור רבי יוסף רוז'ין - ה"עילוי מרוגוטשוב", רבי מאיר שמחה מדווינסק - ה"אור שמח", וכ"ק האדמו"ר מגור - ה"אמרי אמת", לאחר עיון בחיבור הכריעו גדולי הדור כי מדובר בזיוף גמור שאין בינו ובין הירושלמי כל קשר, מספרים שאחת הראיות שהובאה נגד החיבור הייתה העובדה שבכל מסכת בש"ס מוזכר לפחות שם אחד של אמורא שלא מובא באף מסכת אחרת ואילו בחיבור המזויף לא מוזכר בכל המסכתות שם של אמורא המיוחד למסכתות אלו בלבד. לאחר זמן הודה פרידלנדר בעצמו שזייף את החיבור ובדה אותו מליבו.


במשך הדורות חוברו פירושים רבים לתלמוד ירושלמי, מבין המפרשים העיקריים מפורסמים רבה של ברלין הגאון ר' דוד פרנקל שחיבר פירוש בשם "קרבן העדה", פירוש זה חובר לסדרים מועד, נשים ונזיקין בלבד, לסדר זרעים לא חובר פירוש ואילו הפירוש לסדר נזיקין אבד ברובו, פירוש זה נכתב על סדר הדף כעין פירוש רש"י, לצידו הוסיף ר' דוד פירוש נוסף בשם "שיירי הקרבן" ובו הרחבה כעין פירוש התוספות שבבבלי. לאחר פירוש זה חיבר הגאון ר' משה מרגליות פירושים נוספים שנקראו בשם "פני משה" ו"מראה פנים" שאף הם הפכו לכלי עזר המשמשים את לומדי הירושלמי.

לאחר הצלחת רעיון "הדף היומי" אותו יזם הגאון ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל ובמסגרתו לומדים בכל יום דף אחד מהתלמוד בבלי, הכריז האדמו"ר מגור ר' שמחה בונים אלתר זצ"ל (הלב שמחה) בכנסיה הגדולה השישית של אגודת ישראל בשנת תש"מ על לימוד הדף היומי הירושלמי, מחזור לימוד זה נמשך מעט יותר מארבע שנים, מחזור הלימוד הראשון החל ביום ט"ו בשבט ה'תש"ם.