יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי שלום דובער שניאורסון

במילים 'אני עולה השמימה ואת כתביי משאיר לכם' סיים את מסכת חייו הענפה רבי שלום דובער שניאורסון מחב"ד – הרבי הרש"ב

ברק שריג כ' בחשון תש"ע - 07/11/2009 06:02

בשושלת אדמו"רי חב"ד תופס רבי שלום דובער שניאורסון, המכונה הרבי הרש"ב, את המקום החמישי ברשימת נשיאי חסידות זו. לפניו ניתן למצוא את סבו רבי מנחם מנדל שניאורסון המכונה ה"צמח צדק" שעליו נתחבב במיוחד עוד מינקותו. בשמו 'שלום' נקרא על שם רבי שלום שכנא שניאורסון, אבי סבו ה"צמח צדק" ו'דובער' על שם האדמו"ר השני לבית חב"ד, רבי דוב בער שניאורסון.


האדמו"ר הרש"ב נולד בעיירה ליובאוויטש בכ' מרחשוון תרכ"א לאביו רבי שמואל, המהר"ש, ואת עיקר לימודו וחינוכו ספג ממנו. את 'מגרש המשחקים' מצא בבית סבו אצלו שהה זמן ניכר בעת ילדותו.

כשהיה בן ארבע הגיעה לבית ה"צמח צדק" נכדתו הקטנה מלווה באביה רבי יוסף יצחק מהורוויץ ומשראה אותה הסב ואת נכדו האהוב שנכח במקום אמר "חתן וכלה" ואכן כך היה. השניים גדלו ורבי שלום דובער נשא לאישה את בת דודו, הרבנית שטערנא שרה.


לאחר חתונתם התעסק רבות בלימודי חסידות בהדרכתו של הרשב"ץ, רבי שמואל בצלאל שעפטיל.

פטירתו טרם עת של אביו הייתה בשבילו מכה קשה והוא הסתגר בחדרו במשך כל שנת אבלו ואף חלה. למרות שלא היה בנו הבכור של המהר"ש ראו בו החסידים מחליף מקום אביו אך הוא נמנע מלקבל על עצמו תפקיד זה, בין היתר מפאת כבוד אחיו הגדול. הוא אמנם דרש "מאמרים" בתורת החסידות כמיוחד לאדמו"ר אך לא נהג ביתר גינוני האדמו"רות.

בראש השנה תרנ"ד, אחת עשרה שנים לאחר פטירת אביו, עקר אחיו מן העיר והוא קיבל על עצמו באופן גמור את תפקיד הנשיאות. במסגרת תפקידו החל להדריך את כלל חסידיו, הן את הלמדנים שבהם והן את פשוטי העם אותם עודד לעבודת השם ואף חיבר מאמר על מעלת האנשים הפשוטים.

עם התפשטות תנועת ההשכלה ברחבי אירופה שסחפה לשורותיה רבים מבין תלמידי הישיבות הודיע הרש"ב בט"ו באלול תרנ"ז על הקמת ישיבה לתלמידים מוכשרים בשם "תומכי תמימים". בכינוס שערך לתלמידיו, "התמימים", השווה אותם לחיילים בשדה הקרב וככאלה עליהם להתמסר כליל לעבודת בוראם.


מרכז חב"ד העולמי 770, בו נמצאת הישיבה המרכזית של חב"ד, אליה מגיעים ללמוד תלמידי ישיבות חב"ד מרחבי העולם לשנת הלימוד האחרונה [צלם]
עם פתיחתה מנתה הישיבה עשרה תלמידים ויועדה לגילאי שמונה עשרה עד עשרים ואחת, והגדילה את מספרה עם פתיחתן של כיתות נוספות לצעירים יותר ב"חיידרים", ומספר הלומדים הבוגרים ב"זאל" - האולם הגדול, הכפיל עצמו בשלושים!


את התלמידים המצטיינים שבחבורה שלח לחברון ללמוד בסניף הישיבה שנקרא "ישיבת תורת אמת", אך פריצתה של מלחמת העולם הראשונה הפריעה לפעולתה והיא הוקמה מחדש בירושלים בשנת תרפ"ב.

בתחומי פעילותו הציבורית הנרחבת  במהלך שנות נשיאותו, למרות מצב בריאותו הרופף, סייע ליהודי מוסקבה המגורשים בשנת תרנ"ב להסתדר ולהתבסס במקומות חדשים. ביוזמתו לבנות בית חרושת לאריגה וטוויה בעיר דוברובנה מצאו כאלפיים יהודים את מקור פרנסתם, פרויקט שנתמך בין היתר על ידי רבי חיים מבריסק ורבי חיים עוזר מווילנא.


במשפט בייליס המפורסם הורגשה פעילותו בוועד הפרקליטים. עורך הדין אוסקר גרוזנברג סיים את נאום ההגנה, כבקשת הרש"ב, ב"שמע ישראל" כשקרא לבייליס לצעוד כיהודי גאה בקריאה זו גם אם יפסוק בית המשפט לחובתו.

בפעילותו למען צרכי הכלל סייעה מערכת הקשרים העניפה שניהל עם רבני הדור. ב"אסיפת הרבנים" שכינסה הממשלה בסנקט פטרבורג בשנת תר"ע היה מראשיה והוביל ביחד עם הרב חיים מבריסק קו תקיף המתנגד לכל שינוי במסורת ישראל ובנאום נלהב שכנע אף את הרבנים המתונים לתמוך בעמדה זו.

בזמן מלחמת רוסיה ויפן דאג שיקבלו החיילים היהודים שבחזית אוכל כשר ובעיקר מצות לפסח. הוא הקים את דפוס "עזרא" בו הודפסו ספרי קודש, בהם סידור תהילת השם בנוסח אשכנז ובנוסח האר"י.


אחת מגולות הכותרת של פעילותו הציבורית, היתה הקמת תנועת 'מחזיקי הדת' ברוסיה ובאוקראינה. התנועה שנוסדה ביוזמתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלאנים, נועדה לשמש פלטפורמה אלטרנטיבית למפלגות החילוניות והציוניות ששטפו את ליבותיהם ומוחם של צעירי הדור ההוא.

תנועה זו היתה למעשה אבן הפינה להקמתה של תנועת אגודת ישראל העולמית כמה שנים מאוחר יותר.


בעל ה"צמח צדק" צלם
בנו היחיד רבי יוסף יצחק נולד לשמחת הוריו לאחר שנים של שנות נישואין רוויים בתפילות לזכות בפרי בטן. שנה לפני הולדתו, עוד בחיי האדמו"ר המהר"ש, הגיעו נשים רבות לביתו ונתברכו, אולם את כלתו שטערנא איחר לברך. למרות שהברכה איחרה אולם הגיעה לבסוף החל הבכי שוטף את פניה עד שנרדמה. בחלומה נראה לפניה איש מכובד ולשאלתו מדוע היא בוכה סיפרה על רצונה העז בילד והוא הבטיח לה שעוד באותה שנה יולד בנה בתנאי שתחלק ח"י רובלים לצדקה מכספה. שני אנשים הצטרפו אליו ולאחר ששמעו את דבר התנאים הסכימו עימו, ברכוה והלכו. כששמע המהר"ש את החלום אמר  כי האיש המכובד היה אביו, בעל ה"צמח צדק", והשניים שהתלוו אליו היו האדמו"ר רבי דוב בער והאדמו"ר הזקן.
קיימה הרבנית את התנאי ובנם רבי יוסף יצחק נולד תשעה חודשים אחר כך.


מאמרי החסידות של האדמו"ר הרש"ב מסבירים ומרחיבים את המושגים המובאים בספרי החסידות. כשלא די היה לו במאמר אחד בביאור עניין קשה בחסידות כתב סדרת מאמרים המכונה בשם 'המשך'. שני 'המשכים' שנודעו באריכותם הם 'המשך יום טוב של ראש השנה' ו'המשך בשעה שהקדימו' בו באר את עיקרי תורת החסידות. הרש"ב נהג לכתוב את מאמריו לפני אמירתם אך בימי חייו לא הודפסו ספרים שכתב, למעט הקונטרסים שיצאו על ידו. בנו רבי יוסף יצחק החל במלאכה זו אלא שרוב כתביו נדפסו בזמנו של רבי מנחם מנדל, האדמו"ר השביעי.


מבין מאמריו היו שאבדו ולא נדפסו וסך הכל ידוע על כ-1173 מאמרים שחיבר, בהם: סדרה המונה 29 כרכים שנקראת 'ספר המאמרים', 'אגרות קודש' - סדרה בת חמישה כרכים של מכתביו, לקט שיחות המובאת ב'תורת שלום', באור עניין התפילה לפי שיטת חב"ד ב'קונטרס התפילה', 'קונטרס עץ החיים' שחיבר בשנותיה הראשונות של ישיבת "תומכי תמימים" על נחיצות לימוד החסידות והדרכה לבני הישיבה ועוד.


כשקרבו הגרמנים לעירו ליובאוויטש בשלהי מלחמת העולם הראשונה עזב לעיר רוסטוב על הדון ואף שקל לעלות לארץ הקודש והכין את כל הדרוש לשם כך, כולל הויזה, שהכילה בתוכה את תמונתו היחידה שיש בידינו, שכן מלבד זאת סרב להצטלם. תכניתו זו לא יצאה לפועל.


בב' בניסן שנת תר"פ גברה מחלתו. בית דין של שלשה הוסיף לו את השם "חיים" ואף תרם כל אחד מהם חצי שנת חיים עבורו. אשתו הרבנית רצתה לתת עשור מחייה. אך לא עזרו מאמצים אלה שלוו בתפילתם הבוכייה של רבים מחסידיו. 'אני עולה השמימה ואת הכתבים משאיר לכם' אמר הרש"ב זמן קצר לפני שנפטר. הוא נטמן בבית העלמין הישן ברוסטוב וכשנהרס הועבר לבית העלמין החדש.


בצוואתו בקש מבנו יחידו שימשיך לשאת את הנהגת החסידים וכבר ביום הסתלקותו הוכתר כאדמו"ר החדש וכתר הנשיאות החב"דית הוענק לו.

  1. 2. תיקון לתגובה הקודמת
    ידען קטן 26/11/2009 16:02
    התמונה היא של הרש"ב (האדמו"ר החמישי). היארצייט היום של האדמו"ר האמצעי שלא כונה הרש"ב כיון שלא קראו לו שלום...

    המאמר - לא ברור על מי.
  2. 1. זה לא האדמו"ר האמצעי!
    ידען קטן 26/11/2009 15:58
    "האדמו"ר האמצעי" זה האדמו"ר השני ולא החמישי.