מאמר
הרב פנחס קהתי
בוואהלין שבפולין נולד הרב פנחס קהתי ובמשך 66 שנות חייו נטרה נשמתו החסידית אמונים לחסידות טריסק, חיבורו הגדול הפך לנכס צאן ברזל ולחניו החסידיים היו לשם דבר
בניין ההנהלה הארצית לשעבר וסניף מרכז, בני עקיבא. |
צלם |
בתפקידו זה, נצנץ רעיון במוחו לעשות מסגרת יומית של לימודים, ואז עלה בדעתו לחבר פירוש למשניות שיהיה שווה לכל נפש, וכולם יוכלו להגות בהם.
בראשית, פנה לראשי ישיבות נודעים וביקש מהם לחבר דוגמאות, הם נענו בחפץ לב, אך הוא דחה את פירושיהם, בשל חוסר הסגנון והבהירות המתבקשים וחוסר התאמתם לקהל היעד. בעצת רעייתו, החל לכתוב לבד את הפירוש, ומששיגר זאת לפתחם של רבנים, קיבל את הסכמתם וברכתם הנלהבת. כל חייו הקדיש לזוגתו הכרת הטוב, בגין דרבונה לחבר את יצירת המופת, שזכתה ונתקבלה בחיבה בכל פלגי היהדות.
היה זה בשנת תשי"ט. בתחילה הוציא זאת לאור כמשנה יומית, המודפסת על דף בודד, ומאוחר יותר בחוברת שבועית המתחלקת ללימוד יומי, עד שסיים את כתיבת הפירוש כולו בתשכ"ה. הוא גם השתמש בטכניקות גרפיות, עיצב והגיה בכוחות עצמו את המהדורה הזו. גם משפחתו וילדיו סייעו לו בהוצאה לאור, עד הגעתו אל שערי הדפוס.
למרות שהמשניות נועדו בעיקר לשימוש פנימי, הם יצאו לציבור הרחב, שביקש להדפיס אותן בכרכים מסודרים, ומכאן זכו לתפוצה אדירה בכל שדרות העם.
הוא ראה סייעתא דשמיא בחיבורו. היה מדגיש כי למרות היותו איש חלוש מבחינה גופנית, הרי שבמהלך התקופה בה עמל על חיבורו המונומנטלי, לא חלה כלל.
המשניות הודפסו במהדורות רבות, ובשפות רבות כמו אנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית.
כשביקר ב'יחידות' אצל כ"ק האדמו"ר מלובאוויטש זצוק"ל, הופתע לראות על שולחנו, כרך של המשניות שחיבר. הרבי עודדו לכתוב גם פירוש על החומש. הוא אכן ניסה את כוחו, והוציאו במהדורה מוגבלת אך הפירוש לא נחל הצלחה ובגין כך הפסיק את החיבור האמור וחזר להפיץ את המשניות .
הוא גם היה מלחין ניגונים בחסד. אך למרות שבנותיו העלו את לחניו על הכתב, הם לא יצאו מעולם לאור על גבי קלטות.
הרב קהתי נפט בא' טבת תשל"ז, בתאריך סימבולי לחלוטין. נר שישי של חנוכה, היה בן שישים ושש וחיבר פירוש על ששה סדרי משנה.