האדמו"ר רבי יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל נולד בעיר וורשה בירת פולין ביום ה' בתשרי שנת התרמ"ו. בגיל צעיר מאוד החל רבי יהודה לייב שוקד על התורה בהתמדה ויגיעה עד שבגיל י"ד שנים בלבד שלט כבר בכל התלמוד בבלי וידיעותיו הקיפו גם ספרי ראשונים ואחרונים רבים. בגיל י"ח שנה קיבל רבי יהודה לייב סמיכה לרבנות מרבני וורשה ואחר שהתחתן הפך לתלמידם המובהק של האדמו"ר מקאלושין והאדמו"ר רבי יהושע מפוריסוב שהיו צאצאיו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בנוסף היה רבי יהודה לייב מקורב אל האדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא.

במשך שש עשה שנה שימש רבי יהודה לייב כדיין ומורה הוראה בוורשה במהלכן פגש את הצדיק הנסתר שלימד אותו את סודות תורת הקבלה. אותו צדיק נסתר שזהותו אינה ידועה למד יחד עם רבי יהודה לייב מדי לילה לאחר חצות במשך מספר חודשים עד שנפטר בערך בשנת ה'תר"פ. לאחר פטירת רבו קבע רבי יהודה לייב בנפשו כי עליו לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה, וממחשבה למעשה בשנת ה'תרפ"א ארזה משפחתו של רבי יהודה לייב את מטלטליה ועלתה לארץ ישראל. בארץ ישראל התיישבה המשפחה ברובע היהודי שבעיר הקודש ירושלים שם ניסה רבי יהודה לייב להסתיר את גדלותו והחל שולח את ידו במלאכות שונות על מנת לפרנס את בני ביתו. לא לאורך זמן הצליח רבי יהודה לייב להסתיר את מהותו האמיתית ועד מהרה הוא הוכר על ידי יהודים מיוצאי פולין כדיין ומורה הוראה מהעיר וורשה הבקי בכל מכמני התורה ומסתוריה.

בעיר הקודש ירושלים התקיימה מזה שנים רבות ישיבת המקובלים 'בית א-ל', רבי יהודה לייב שהיה בקי בתורת הקבלה חפץ להגיע לישיבה זו ולהצטרף אל חובשי ספסליה, אך משהגיע לישיבה התאכזב מדרך הלימוד שנהגה אז בישיבה וחלק עליה מכל וכל. כיון שנכח כי דרך הלימוד בישיבת 'בית א-ל' אינה לרוחו עזב את המקום והחל מכנס סביבו חבורת תלמידים בני עלייה אותם לימד את סודות הקבלה לפי שיטתו. בין תלמידיו היו בנו בכורו רבי ברוך שלום אשלג, גיסו רבי יהודה הירש ברנדווין, רבי משה יאיר ויינשטוק ועוד תלמידים רבים מן המובחרים שבחבורה.

לאחר זמן מה בו התגורר רבי יהודה לייב ברובע היהודי שבעיר העתיקה הוא עקר את משכנו אל מחוץ לחומות העיר העתיקה והתיישב בשכונת גבעת שאול שם כיהן כרב השכונה. גם במקומו החדש המשיך רבי יהודה לייב את ישיבתו עם תלמידיו שצעדו מרחקים עצומים רגלית באמצע הלילה על מנת ללמוד את סודות תורת האמת.

בשנת ה'תרפ"ו עזב רבי יהודה לייב את ארץ ישראל ועבר להתגורר בעיר לונדון שבאנגליה לתקופה של כמעט שנתיים. במשך תקופה זו היה רבי יהודה לייב מסוגר בביתו ושקוע בכתיבת חיבורו הראשון הפירושים 'פנים מאירות' ו'פנים מסבירות' על הספר 'עץ חיים' מרבי חיים ויטאל. כתיבת חיבורים אלו היוו אות פתיחה למפעל תורני ענק בחכמת הקבלה אותו חיבר רבי יהודה לייב. בשנת ה'תרצ"ג התפרסם חיבורו 'מתן תורה' שהתפרסם תחילה כמאמרים נפרדים בעלונים עד שכונסו כל המאמרים בספר. באותה שנה גם החל רבי יהודה לייב באחד ממפעליו הגדולים הוא 'תלמוד עשר הספירות' שהיה שש עשרה כרכים הכתובים על כל כתבי האריז"ל.

בשנת ה'תש"ג החל רבי יהודה לייב לעסוק במפעלו המפורסם ביותר הוא כתיבת פירוש 'הסולם' על ספר הזוהר הקדוש. שעות רבות השקיע רבי יהודה לייב בכתיבת פירוש זה וימים רבים היה יושב וכותב במשך שמונה עשרה שעות ביממה ללא הפסק. בסיבת הדבר שנתן לפירושו את השם 'הסולם' כותב רבי יהודה לייב: 'וקראתי הביאור בשם הסולם להורות שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עלייה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא סולם לעלות בו ואז כל טוב העולם בידיך, אמנם אין הסולם מטרה כלפי עצמו כי אם תנוח במדרגות הסולם ולא תיכנס אל העלייה אז לא תושלם כוונתך, כן הדבר בביאור שלי על הזוהר, כי לבאר דבריהם העמוקים מכל עמוק עד סופם עוד לא נברא הביטוי לזה, אלא עשיתי על כל פנים ביאורי זה דרך ומבוא לכל בן אדם שיוכל על ידו להעלות ולהעמיק ולהסתכל בספר הזוהר גופו כי רק אז תושלם כוונתי בביאורי זה'.

הדפסת חיבור 'הסולם' הייתה כרוכה בקשיים מרובים. אותם הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה כאשר תוהו ובוהו שרר בעולם וקשה היה להשיג תרומות בעבור הדפסת החיבור. תלמידיו של רבי יהודה לייב טרחו במסירות נפש להשגת הממון הדרוש להדפסת החיבור ומכרו את כל אשר להם לצורך קדוש זה, גם מאמציהם הרבים לא הועילו ורבי יהודה לייב לקח על עצמו הלוואת ענק לצורך ביצוע ההדפסה.

בשנת ה'תש"ו גבר הלחץ הכספי על רבי יהודה לייב והוא לקה בשני התקפות לב, למרות בריאותו המתדרדרת לא נטש רבי יהודה לייב את משימתו והמשיך לכתוב את חיבור 'הסולם' במסירות נפש.

לאחר הקמת מדינת ישראל, נפגש רבי יהודה לייב עם ראשי הציונות ביניהם דוד בן גוריון, ברל כצנלסון וזלמן שזר. בפגישותיו עמם ניסה רבי יהודה לייב לשכנעם להשתית את השלטון במדינה הצעירה ברוח ישראל סבא על ערכי היהדות והמסורת, בייחוד התאמץ לשכנעם לבסס בארץ משטר סוציאליסטי כפי מצוות התורה 'ואהבת לרעך כמוך'. למרות פגישותיו הרבות והרושם החזק שהשאירו אצל מנהיגי המדינה, לא צלחה דרכו של רבי יהודה לייב והמדינה קמה על ערכים הרחוקים מיהדות ומסורת.

בשנת ה'תשי"ג סיים רבי יהודה לייב את כתיבת פירוש 'הסולם' שהכיל כ"א כרכים, בסיום כתיבת הפירוש שמח רבי יהודה לייב שמחה רבה וערך סעודת הודיה על ציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. לאחר סיום כתיבת הפירוש התדרדר מצבו הבריאותי של רבי יהודה לייב, ומשחש כי קיצו קרב, ערך נסיעה אל ערי הקודש צפת ומירון בהן השתטח על קברי צדיקים וערך סעודות הודיה גדולות. למעשה היו סעודות אלו כעין מסיבות פרידה מתלמידיו ומעריציו.

ביום הכיפורים של שנת ה'תשט"ו ציווה רבי יהודה לייב להקדים את שעת התפילה בבית מדרשו בשעתיים. באמצע התפילה, כשהגיע בעל התפילה למילים 'אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי' עלתה נשמתו של רבי יהודה לייב בסערה השמיימה והוא בן ס"ט שנים.