יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' זצ"ל

רבי שרגא פייבל מנדלוביץ זצ"ל, היה זה שהקים עולה של תורה וחולל מפנה ומהפכה רוחנית בקרב יהדות אמריקה.

מ. שורק ג' באלול תשס"ט - 23/08/2009 06:12
ילדותו ונעוריו

רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' נולד בעיירה וילאג ליד הגבול הפולני הונגרי (אוסטרו-הונגריה) בשנת תרמ"ו לאביו הרב ר' משה. ר' משה זה היה מכניס אורחים מפורסם, ולעיתים לנו במעונו כשלושים איש, וילדיו היו צריכים לפעמים לתת מיטתם לאורחים.

בקטנותו, לא הוציא הגה מפיו כשאר הילדים. המילים כמו ונעתקו מפיו והניסיונות לדובבו עלו בתוהו. אך ראה זה פלא, כשנהיה בן  4, המילים הראשונות שלו היו 'תורה ציווה לנו משה וכו'... משל רמז כי עתיד הוא לדאוג להפצת תורת משה ולהפכה מורשה לקהילות יעקב'...

הוא היה מתמיד וכשרוני מאד, וכאשר היה בן 9 כבר למד שו"ע הלכות מליחה עם הנושאי כלים. כשנוכח רבו בכישרונות העצומים שניחן בהם, קרא לאביו והודיע לו בצער, כי איננו יכול לספק את העילוי הזה וכי עליו למצוא מסגרת הולמת יותר לכישוריו הנעלים'...

בהיותו בן 12 נפטרה אמו והמשפחה עקרה לעיר מזלובור, שם למד שרגא פייבל בחדר המקומי.

כמה שנים לאחר מכן, הוא פנה לעבר ישיבתו של הגאון רבי משה גרינוולד זצ"ל, רבה של העיר חוסט, בעל ערוגות-הבושם. רבו הוקירו וחיבבו ביותר. כשחיבר את ספרו 'מקוה טהרה' הוא ביקש מרבי שרגא פייבל תלמידו, לעבור על הספר ולהעיר לו הערותיו. משמסר לו הבחור הצורב את הגהותיו והארותיו, התחשב בהן ה'חוסט'ער רב, ושינה את הדברים בהתאם.

בגיל 17 כבר ידע רבי שרגא את כל סוגיות הש"ס על בוריין, וקיבל סמיכה מהגאון רבי שמואל רוזנברג זצ"ל, בעל 'באר שמואל' ורבה של אונסדורף, אצלו גם למד כמה שנים וראה עצמו כתלמידו המובהק.

הוא נישא בגיל 22.

ההגירה לארה"ב ופעולותיו

בשנת תרע"ג - 1913, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. רוחות המלחמה החלו לנשוב וריח הקרבות כבר עלה לאויר. רבי שרגא הודיע לידידיו בני העיירה 'הימנא' כי הוא מתכנן לעקור לארה"ב. חבריו סרבו להשלים עם הידיעה כי ריעם האהוב והחשוב, עומד לזנוח אותם והם קבלו בפני הדיין המקומי, כי 'שרגא פייבל עוד יתקלקל שם'... אך הדיין שהיה בסוד הענין שכן רבי שרגא נועץ בו בטרם נסיעתו, הפיס את דעתם ואמר להם: 'אל דאגה, הוא נוסע להפיץ תורה ולא יינזק'.

בשלב זה, נותרו אשתו ושני בניו הגדולים בפולין, שכן היה על רבי שרגא למצוא מקום ראוי ע"מ להשתקע ולהתגורר בו. אך בעטיה של המלחמה שפרצה כאמור, שנה לאחר בואו לארה"ב, לא הספיק הרב לשוב ולאסוף את המשפחה, והם נאלצו להישאר שבע שנים נוספות באירופה.

בהגיעו לארה"ב פנה רבי שרגא פייבל לעיר סקערנטן שם גר ידיד נפשו ר' דוד אייזנברג. בעיר כבר התגוררו יהודים הונגרים שהתפללו ב'בית כנסת האדום'. וחיי קהילה החלו להתפתח ביניהם. הוא התקבל בתלמוד תורה כמלמד. הת"ת היה פועל רק בשעות אחה"צ, שכן בשעות הבוקר היו הולכים הילדים לבתי ספר של הגויים.

כשעלה בידו להביא את משפחתו לארה"ב, הוא עקר לוויליאמסבורג שבברוקלין שם התבקש לנהל את ישיבת תורה ודעת.

ישיבת תורה ודעת, החלה בעצם כת"ת. היא הוקמה בשנת תרע"ח ע"י ר' בנימין וילהלם. רבי שרגא נקרא על ידו לשמש כמנהל. הם היו מכתתים את רגליהם מבית לבית בכדי לשכנע את היהודים תושבי העיר, שישלחו ילדיהם לשם. בשנת תרפ"ה, כשראו שבתום הלימודים בת"ת, הנערים הולכים 'לאיבוד' ללא מוסד מתאים, הוחלט להקים מסגרת ישיבתית קטנה לצורך שימורם של בחורי החמד וטיפוחם ב'שדה היהדות והרוחניות'. היה מאד קשה לגייס בחורים למשימה. הבחורים נהו בדרך כלל אחרי הבר מצוה, לבתי ספר תיכוניים ע"מ ללמוד מקצוע.

רק לאחר מאמצים כבירים הצליח להקים את הגרעין ממנו נבטה אח"כ הישיבה 'תורה ודעת' שברבות הימים גדלה והתפתחה למימדים נרחבים.
בראשות הישיבה העמיד רבי שרגא את הגאון הרב גדליה שור זצ"ל.

ישיבת 'תורה ודעת' הייתה בעצם התשתית לישיבות רבות ברחבי ארה"ב, שכן מכאן שלח רבי שרגא פייבל תלמידים רבים על מנת שיחזקו ויבססו ישיבות חדשות שהוקמו במרוצת הזמן. את מיטב הבחורים שלח לישיבת ליקווד, ולישיבת רבינו חיים ברלין, שהגאון רבי יצחק הוטנר כיהן בראשה, ולא עוד אלא שסירב לקבל לישיבתו בחורים שמקום מגוריהם היה בסביבת הישיבה, שמא הדבר יגרע את כמות הבחורים לה נזקקה הישיבה. בזכותו, התווספו ספסלים רבים בבתי המדרש של הישיבות והייתה להם עדנה.

התושבים בויליאמסבורג, בה הייתה באותה עת הישיבה, התמרמרו וקבלו בפניו על שהוא הורס את הישיבה, בעצם שיגורם של תלמידים רבים משורותיה אל ישיבות אחרות. אך רבי שרגא פייבל לא נרתע והודיע בנחרצות: 'הבחורים אינם שלי אלא של רבונו של עולם, היכן שהם יכולים לצמוח לגדולים לשם אשגרם...'

בנוסף, הוא דאג גם לתמיכה כלכלית למוסדות אלו. ומעשה שכך היה: 'השנה, שנת תרפ"ז, המהר"ם שביקש לבנות את ישיבת חכמי לובלין הנודעת, והתקשה בהשגת משאבים ומימון להקמתה, מפליג לאמריקה בתקווה ובנחישות אופיינית, כי היהודים אילי ההון המקומיים יסייעו בידו להגשמת משאלתו ומשאת נפשו. באחת האסיפות, אותה יזמו מקורביו, למען המטרה הנכספת, הגיע הגאון רבי שרגא פייבל זצ"ל, ונכנס לאולם. בשלב זה, למרות שכבר הקים את הישיבה 'תורה ודעת' לא היתה דמותו של רבי שרגא כה ידועה ושמו עדיין לא נפוץ כ"כ ברחבי היבשת'.

'רבי מאיר שמבחין בו פונה אליו בהתרגשות: 'רבי שרגא פייבל, בואו נא ושבו לידי'! רבי שרגא לא מסרב וניאות לבקשה. הקהל מביט לנוכח המחזה ועיניו כלות. המהר"ם יצא מגדרו ולא חסך באמצעי קירוב שונים, למרות שרבי שרגא התרחק מכבוד, וסלד מגינונים שמטרתן לפאר את שמו ולהאדירו.

היהודיים המקומיים השתוממו למראה עיניהם. בהיכרותם השטחית, לא עמדו על דמותו ואישיותו הרבגונית של רבי שרגא, ותהו על הכבוד הרב שהרעיף עליו. אחד מהם הרהיב עוז ושאל את המהר"ם: 'יגלה נא רבנו את אזני ויספר לי, מה ראיתם בו ברבי שרגא פייבל, שכה קירבתם אותו'? 'הבה ואומר לך', השיב לו רבי מאיר, 'אני אמנם מתעתד לבנות בע"ה ישיבה בפולין. אך אין זה 'קונץ' לעשות ישיבה במטרופולין של תורה. כאן בארה"ב, מקום בו השיממון הרוחני פשה ושורר בכל מקום, זו חכמה להקים ולייסד ישיבה, כפי שרבי פייבל עשה'. לא נחה דעתו של רבי מאיר והוא קורא לעבר השואל בפאתוס: 'הלוואי ויהיה חלקי עמו ואשב לידו בעולם האמת'...

מישורים נוספים בהם פעל רבי שרגא :

תחום החינוך לבנות - ע"י כך שייסד את "בית יעקב" לבנות בארה"ב.
מחנות הקיץ לצעירים הנקראים "קאמפּ‏ים" - ע"מ שיהוו תעסוקה לבחורי הישיבות בחודשי הקיץ.
העיתון היהודי-חרדי דאס יידישע ליכט – כמענה לעיתונים החילונים בארה"ב, וע"מ לתת במה לחרדים להביע דעתם בכל הסוגיות העומדות על הפרק. רבי שרגא בעצמו כתב רבות בעיתון כנגד הפרצות שהיו באותה עת ביהדות האמריקנית.
כמו כן, פעל רבי שרגא רבות בזמן השואה למען הצלת יהודי אירופה. ובשנותיו האחרונות אף הקים בארה"ב את הארגון "תורה ומסורה", הפועל לתת תמיכה ומסגרת קהילתית בנושאי חינוך ברחבי ארה"ב.

הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' נפטר בג' באלול ה'תש"ח. שנתיים לאחר מכן, הועלה ארונו לא"י.

'רבי פנחס מנדל ז"ל שהתעסק בהעברה סיפר, כי כשבאו להעבירו לארון אחר מצאו את גופו שלם למרות שחלפו כשנתיים מפטירתו'. הוא נקבר בחלקת "שומרי שבת" בבני ברק. החלקה הייתה ריקה באותה עת, ומאוחר יותר נקברו לצידו גדולי ישראל רבים כהרב סגל זצ"ל ממנצ'סטר, הגר"א דסלר ועוד.

האדמו"ר מצאנז בעל 'שפע חיים' זיע"א אמר כי 'עד סוף הדורות תהיה יהדות אמריקה אסירת תודה לרבי שרגא פייבל מנדלוביץ', עבור עצם קיומה'.