יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי יואל טייטלבוים - האדמו"ר מסאטמר

האדמו"ר, רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ר' יואליש בשפת העם, נפטר ביום כ"ו באב. דורשי רשומות דורשים על תאריך זה, שנפטר ביום כואב. כ"ו-אב.

אבי לזר כ"ו באב תשס"ט - 16/08/2009 06:00

רבי יואל טייטלבוים, ר' יואליש בפי העם, נולד בהונגריה בשנת תרמ"ח לאביו רבי חנניה יום-טוב ליפא בעל "קדושת יום-טוב". לאחר פטירת אביו עבר להתגורר  בעיירה סאטמער (סאטו-מארה) שבטרנסילבניה – רומניה. בשנת תרפ"ט נבחר שם לרבנות, הקים את קהילתו והחל להתפרסם בעולם היהודי.

בזמן השואה ברח לעיר קלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה שארגן ישראל קסטנר אך רוב חסידיו נספו. לאחר שניצל ממחנות ההשמדה נסע לשוויץ ומשם עלה לארץ ישראל אך לאחר שנה היגר לארצות הברית, שם הקים קהילה חרדית בניו יורק.

לאחר פטירתו של הגאון רבי בשנת תשי"ג, נתמנה לכהן פאר כרבה של ירושלים במסגרת העדה החרדית. למרות שישב בניו-יורק, מצודתו פרוסה היתה בירושלים, והיה מעורב בכל ענייני העיר גדול כקטן, ואף ביקר בירושלים מספר פעמים.

האמת נתנה להאמר, כי ר' יואליש היה גדול שבענקים, ענק בתורה ענק ביראה, הוא הנהיג את עדתו הרמה - חסידות סאטמער, מהגדולות שבחסידויות אם לא הגדולה שבהן, בעוז ובגאון ונחשב כאחד המנהיגים הגדולים בעם ישראל בכלל ובארצות הברית בפרט, אלא שעיקר פרסומו בא לו בגלל קנאותו הרבה לדבר ה' עד שנחשב כ"אבי הקנאים" בדור האחרון.

ישנה קנאות וישנה קנאות. יש קנאות הבאה משנאה, מאנוכיות, משנאת האחר משום היותו שונה. קנאי שכזה ימחה בעד מחלל שבת לא משום אהבת השבת או דאגה ליהודי התועה, אלא מתוך התלהמות, אלימות ושטנה. אך יש קנאות הבאה מאהבה והיא מצווה כיוון שהיא הקנאות האמיתית. קנאי זה יפעל מתוך אהבתו לשבת ומתוך דאגה ורוחב לב ליהודי.

לר' יואליש כאב ששמו של הקדוש ברוך הוא מחולל, ובמיוחד כאב לו ששמו מחולל על ידי זרע קדושים, בני אברהם יצחק ויעקב, ורק בגלל שאהב את עם ישראל כאב לו ביותר שהם הם אלו אשר מחללים את שמו של הקדוש ברוך הוא. קנאותו נגד הציונות נבעה מאהבתו כי רבה לעם ישראל, כאב לו שיהודים, אחינו דמינו ובשרינו, עושים תועבות בריש-גלי.

מלחמתו המפורסמת ביותר הייתה נגד הציונות. אחת הטענות הקשות של ר' יואליש נגד הציונות היא הגמרא שאומרת ששלש שבועות השביע הקדוש ברוך הוא את ישראל, ואחת מהן היא שלא להתגרות באומות העולם, והקמת המדינה היא התגרות באומות העולם. לעומתו ענו הציונים - כי בהחלטת האו"ם על הקמת המדינה היה רוב, וממילא אין בזה התגרות באומות העולם. על זה השיב ר' יואליש: א. לא כל המדינות הסכימו להקמת המדינה. ב. מה עם עשרות מדינות שלא חברות באו"ם? דעתם לא נשמעה. ג. גם אם שליט של מדינה אחת מחליט לאשר את הקמת המדינה, מי אמר שעשרות המיליונים שחוסים בצילו מאשרים? ר' יואליש לא חסך את שבט לשונו גם מהדתיים הציונים ואפילו לא מהחרדים שמשתפים פעולה עם הציונות כדוגמת אגודת ישראל.

את עיקר משנתו של ר' יואליש אפשר לשאוב מספרו "ויואל משה". ספר זה מחולק לג' מאמרים: מאמר א'- "שלוש שבועות", שם מבאר את השבועה שלא להתגרות באומות העולם. מאמר ב'- "יישוב ארץ ישראל", שם מבאר האם כיום יש את המצווה של יישוב ארץ ישראל. מאמר ג'- "לשון הקודש", שם דן בעניין לשון הקודש. [כיוון שהציונים השתמשו בשפת לשון הקודש כדי להוכיח שהם טהורים]. הצד השווה בכל החלקים, שהם מבוארים בטוב טעם ודעת, עם הוכחות מעשרות ספרים ראשונים ואחרונים, כאשר אין אבן ציונית שהוא לא הופכה ואין הוכחה ציונית שאינו פורכה.

הוכחות לקנאותו - אין צורך להביא, אך הוכחות שלמרות קנאותו בערה בו כאש יוקדת אהבת ישראל - צריך גם צריך. ארע ואחד מראשי הציונים הגיע לארצות הברית לצורך טיפול רפואי, הוא התאכסן בשכנות לר' יואליש, כל זמן שהותו שם התעניין ר' יואליש במצבו והאם הוא צריך עזרה, ואם כן במה, עברה תקופה ואותו ציוני הבריא, או אז גער בו ר' יואליש שיעזוב את הקריה וילך לו. כל הנוכחים תמהו על הנהגתו של ר' יואליש, הסביר להם ר' יואליש - אני עזרתי לו כיוון שהוא יהודי חולה וזקוק לעזרה, אסור להתעלם מהחלק היהודי שבו, בזה הוא אח שלנו, אך לאחר שהבריא אל לנו לשכוח כי הוא ציוני וזה דבר טמא שיש לבערו מן העולם.

ערב מלחמת ששת הימים הייתה מה שכונתה "תקופת ההמתנה". על הפרק עמדה שאלה של פריצת מלחמה נוספת וחיילי צה"ל גויסו והיו בהכנות לקראת המלחמה שאולי תפרוץ. העם היושב בציון ישב וחרד מפני הבאות. באותה תקופה חיללו ארכיאולוגים קברי קדמונים, שאלו את ר' יואליש האם לעשות על זה הפגנה כפי שנהוג לעשות במקרים כגון אלו, ענה להם ר' יואליש- אי אפשר להלחם על המתים בשעה כה גורלית לחיים, בחורי ישראל [חיילי צה"ל] עומדים בסכנת הרג, ואתם רוצים להלחם על הנפטרים??? במעשה זה נחשפת דמותו  של ר' יואליש במלוא תפארתה, הלא רובם של החיילים הללו מחללי שבת ועוברי עבירות, והם הם אלו אשר מתגרים באומות העולם ומפרים את שבועתו של הקדוש ברוך הוא, אין דבר המזוהה עם הציונים יותר מאשר חיילי צה"ל, ובכל זאת ר' יואליש כואב את כאבם.

לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת תשכ"ז, אסר ר' יואליש על חסידיו ללכת לכותל המערבי שנכבש  במלחמה, כיוון שכיבוש הכותל התבצע על ידי התגרות באומות העולם אז כל ביקור שם נכנס לגדר של אותה ההתגרות. כשהציונים שמחו על כיבוש הכותל אמר ר' יואליש - אתם שמחים בכותל אחד אני אשמח כשיהיו ארבע...

פקחותו של ר' יואליש היתה לשם עולם. מספרים כי פעם הגיע אליו משולח מארץ ישראל, ובפיו בקשה לסכום כסף גבוה לו הוא נצרך. ר' יואליש פתח את מגירת שולחנו והוציא משם סכום כסף נמוך אך במעט מהסכום אותו ביקש היהודי. משתמהו מקורביו, מדוע לא העניק ליהודי את מלוא הסכום והפחית ממנו אך מעט, ענה ר' יואליש: לו הייתי נותן לו את מלוא הסכום, הוא היה מצטער כל ימיו על כך שלא ביקש יותר. משהותרתי מעט מן הסכום, לא יאכלו הספקות את ליבו של אותו יהודי.

למרות התנגדותו הרבה לאגודת ישראל ומוסדותיה, היה ר' יואליש תומך קבוע של מפעל החינוך העצמאי. מאחר ולימוד התורה וחינוך יהודים לעבודת השי"ת, עמדה אצלו מעל לכל מחלוקת אידיאולוגית קשה ככל שתהיה.

מפעלים רבים יסד בימי חייו, בראשם קרית יואל במונרו בה מתגוררים אלפי משפחות מחסידיו, ובה נטמן לאחר אחרית ימיו. בתי כנסת וישיבות, מוסדות צדקה וחסד, ומפעל קליטה ליהודי תימן שהיגרו לארה"ב בעידודו ובהכוונתו.

ר' יואליש נפטר ביום כ"ו לחודש אב שנת תשל"ט, דורשי רשומות אומרים שנפטר ביום כוא"ב - כו אב. כשנפטר, לא נמנע הרב שך מלהספידו, למרות המחלוקת האידיאולוגית שהייתה ביניהם. בין דבריו אמר הרב שך שאגודת ישראל חייבת להוקיר טובה לר' יואליש, שכן על כל צעד ושעל שלהם הם חשבו על ר' יואליש, מה יגיד ומה תהיה תגובתו, ועל ידי זה אגודת ישראל נשמרה מלהתקרב לציונות.


במלואת 30 שנים להסתלקותו, אנו מגישים לפניכם שבע גלריות מדהימות ונדירות מחייו של הרבי ה'דברי יואל' מסאטמר זיע"א, במסגרת פרוייקט התיעוד המיוחד של 'אתרוג':

1. מסעיו בארץ הקודש וברחבי תבל 
2. בשמחות חסידיו ובעצרות מחאה 
3. בקעמפים של מוסדותיו 
4. בצעירותו לפני השואה 
5. עם גדולי ישראל ומנהיגים בעולם 
6. בערוב ימיו בקריית יואל 
7. תמונות משהותו בשוויץ