מאמר
שלוחא דרבנן - שד"ר
ביום י"א אדר נפטר החיד"א, החיד"א היה שלוחם של תלמידי חכמים עניים שבירושלים ואסף עבורם צדקה מיהודים רחמנים בתפוצות ישראל
כל העולם כולו נברא בשביל התורה ובשביל ישראל. העולם מתקיים בזכות עם ישראל, הלומד את תורת ה'. זכות קיומם של יהודי העולם הוא זכות החזקת התורה, ואין תורה כתורת ארץ ישראל.
שד"ר – "שלוחא דרבנן". שד"ר הינו שליחם של רבני קהילות בארץ הקודש לארצות הגולה, למען עניי ארץ ישראל היושבים וממיתים את עצמם באוהלה של תורה.
כמעט מאז ימי בית המקדש השני היו שליחים, מטעם רבני קהילות הארץ, יוצאים לאסוף כספים להחזיק את יושבי הארץ, שהיו מאז ומעולם עניים וזקוקים לעזרה ולתמיכה כלכלית.
מוסד השליחות מבוסס על ההסתכלות בלימוד התורה בארץ ישראל כדבר גדול וחשוב, והזכות להחזיק את התורה שבארץ ישראל כעניין מקודש, מעין "הסכם יששכר וזבולון".
בזכות אותם השליחים ובעזרתם, התפרסמה תורת ארץ ישראל בארצות הגולה. השליחים הביאו איתם כתבי יד של רבני ארץ ישראל והיו גם שהדפיסו ופרסמו את ספריהם בארצות אליהם הגיעו. לדוגמה – כתבי הרמ"ק. רבי משה קורדוברו, שהיה מגדולי הקובלים בצפת, ספריו הופצו על ידי בנו, שיצא בשליחות רבני קהילת צפת לאסוף כספים בארצות הגולה ולקח עימו את ספרי אביו.
גדולי תורה רבים שמחו לצאת כשד"רים לאסוף כספים בחוץ לארץ לטובת קהילתם, משום שלא היה באפשרותם להדפיס את ספריהם בארץ ובקשו להשיג עזרה להדפיס את ספריהם בארצות הגולה, כדוגמת המהרי"ט אלגאזי שהדפיס את ספריו בליוורנו שבאיטליה.
גבאי ביה"כ החורבה שלחו שד"ר בשל חובות שהצטברו
יחיאל
באותם ימים, לפני כארבע מאות שנה, התרכז היישוב היהודי בארץ בארבעה ערי הקודש: ירושלים, חברון, צפת וטבריה. הקהילות היו קטנות ובעיקר עניות. הציבור היה מרוכז לפי עדות, וכל עדה היתה שולחת את שליחיה עם מכתבי המלצה, ייפוי כוח וכתב המספר את מצב הקהילה, חתום בחותמם של רבני העיר והקהילה לאיסוף כספי התמיכה.
יעדי השד"רים התרכזו בעיקר בארבעה אזורים: טורקיה והבלקן, אטליה וצרפת ובשנים שלאחר מכן שאר ארצות ארופה, צפון אפריקה – לוב, אלג'יר, טוניס ומרוקו, עירק, פרס ואפגניסטן. היו שד"רים שהצליחו להגיע גם עד לתימן.
אותם השד"רים, לא רק שהפיצו את תורת ארץ ישראל, אלא גם הביאו לידיעת רבני הארץ את מצבם של יהודי הגולה, חידושי תורה מהגולה ומצב הקהילות.
שליחים רבים היו במשך הדורות. הם עזבו את ביתם ונדדו חודשים ושנים בין קהילות העולם, לאסוף כספים ולסייע לאברכים ובני התורה בקהילות הקדושות בארץ ישראל.
לא אנשים פשוטים היו גדולי הארץ שולחים בשליחות קודש זו, להיפך. השליחים היו תלמידי חכמים וגדולי תורה בזכות עצמם, שראו זכות גדולה באותו התפקיד. בין השד"רים המפורסמים היו: החיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי, רבי משה אלשיך, רבי יום טוב צהלון ורבי משה חגיז.
עם השנים השתנו התנאים ואיתם השתנתה צורת אסיפת הכספים. הקהילות רוכזו בכוללים ומונו פקידים בארצות הגולה, שעסקו באיסוף הכספים ובמשלוחם לארץ הקודש, שם חולקו על ידי רבני הקהילה / הכולל. היה "כולל פולין", "ועד הפקידים והאמרכלים", "כולל אמסטרדם" וכו'.
כיום יוצאים שליחי ישיבות ומוסדות לאסוף כספים בארצות הגולה. אמנם, השם שד"רים עבר ובטל מן העולם, אך התפיסה שהיתה, קיימת עד היום - העולם כולו עומד בזכות ישראל ואין תורה כתורת ארץ ישראל. זכות רואים לעצמם הנדיבים בעולם להחזיק את יהודי ארץ ישראל ותורתם.