יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ"ל

מגדולי הפוסקים בדורו, ומראשי המנהיגים של קהילות החרדים בהונגריה, בתקופה רבת-תהפוכות מבית ומחוץ. על משמרתו עמד, משמרת התורה ומשמרת היהדות בעוז ובתעצומות.

אבי לזר כ"ח בתמוז תשס"ט - 20/07/2009 06:00
רבי שלמה גאנצפריד בעל קיצור שולחן ערוך, מגדולי הפוסקים אשר קמו לעם ישראל, עיקר תהודתו ופרסומו נקנו לו בזכות חיבורו הפופולארי "קיצור שולחן ערוך".
 
רבי שלמה גאנצפריד נולד בעיר אונגוואר בהונגריה בשנת תקס"ד. אביו, רבי יוסף, לא חסך כל מאמץ וטורח בחינוך בנו החכם. ואכן, זכה לראות ברכה בפרי בטנו, ובמעלליו יתנכר נער וראו בו כי לגדולות נוצר. אך לא ארכו ימי הטובה לאב ולבנו ובשנת תקע"ב, בהיות רבי שלמה כבן שמונה שנים בלבד, התייתם מאביו ונשאר ללא משען ומשענה. אמו האלמנה התקשתה למצוא כדי פרנסת ביתה וחייהם התנהלו בעוני ומחסור. או אז פרס עליו רבי הערשלי חריף את חסותו והיה לו לאב ולרב. את יגונו מפטירת אביו השכיח מלבו על ידי התמדה בתורה וקיים בתוקף את הפסוק בתהילים: "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי".
 
בשנת תקע"ט, בהיותו כבן חמש עשרה, עזב רבו את העיר אונגוואר ועבר לעיר באניהאד לשמש בה כאב בית דין, וכשהרב גולה - אף תלמידו גולה עמו. שם בעיר באניהאד מצא לו רבי שלמה חברים כנפשו ואשר חלק מהם נתפרסמו ברבות השנים כגדולי ישראל. לאחר שמילא כרסו בש"ס ובפוסקים, חזר רבי שלמה לבית אמו האלמנה ואל עיר מולדתו אונגוואר, שם המשיך באהבת נפשו בהתמדת התורה.
 
בהגיעו לפרק "האיש מקדש" נשא את בתו של הנגיד הדגול ר' יום טוב ליפא מודרר, ומכיוון שידע כי חתנו רבי שלמה לא רוצה להתעטר בכתר הרבנות - העמיד לו חמיו סכום כסף גדול כדי שיוכל לשלוח ידיו במסחר ולהביא טרף לביתו. תחילה התעסק במסחר היין, אותו ניהל באמונה ביושר ובדקדוק, אך ההצלחה לא האירה לו פנים, ובזמן קצר איבד את כל הכסף שהקציב לו חמיו. אך חמיו, אשר אהבו כנפשו, שב והאציל מהונו ופתח לחתנו בית מסחר גדול בעיר מולדתו אונגוואר.
 
למרות עיסוקיו הרבים לא הפסיק את ההתמדה בבית מסחרו, ועשה מלאכתו עראי ותורתו קבע. מספרים, שפעם אחת הגיעה אמו האלמנה לבדוק מה קורה בבית מסחרו, שאלה אותו: מה העלתה מצודתך היום? פתח רבי שלמה את מגירתו ופרס לפניה את דפי חידושיו... לימים ירד מנכסיו והפסיד את כל כספו בעסק שלא הצליח, בלית ברירה נאלץ להשתמש בכתרה של תורה, ובשנת תר"ג, בהיותו כבן שלושים ושבע, עלה לשמש ברבנות בקהילת ברעזאוויץ.
 
לאחר שבע שנים, בשנת תר"י, שלחו בני קהילת אונגוואר את בקשתם לרבי שלמה שישמש להם כאב בית דין, רבי שלמה נענה להם ושמח לשרת ולשמש את עמו בעיר הולדתו. או אז נתקיימה נבואתו של הגאון בעל ה"חתם סופר" שכתב שש עשרה שנים קודם לכן: " הרב המופלג בתורה הדיין המצויין וכו' בקהילת קודש אונגוואר".
 
כאשר מרשיעי ברית, כת הרפורמים [הניאולוגים] הרימו ראש וזרעו ארס והרס בקהילות ישראל בהונגריה, עמד רבי שלמה עם גדולי הדור לגדור גדר ולמנוע פרץ בכרם בית ה'. בשנת תרכ"ט, התאספו להם אלפים מהחרדים לדבר ה' בעיר הבירה בודפסט בראשות הגאון בעל ה"כתב סופר" ומינו את רבי שלמה לייצג את היהדות הנאמנה בפני שלטונות המדינה, בגאון ובתפארת ייצג את התורה ואת השקפתה הטהורה וקידש שם שמים ברבים.
 
בשעה גורלית זו תמך רבי שלמה בהפרדת הקהילות החרדיות מהחילונים, כדי לא להיגרר אחריהם ולא להיות תלויים בהם. בשנת תרל"ח, בגיל שבעים וארבע, חלה רבי שלמה ונפל למשכב, גדולי הדור ועמך בית ישראל הרימו קול זעקה ותפילה לרפואתו, ואכן, שערי רחמים לא ננעלו ותפילתם לא שבה ריקם ורבי שלמה קם ממיטת חוליו. בשנת תרמ"א, בגיל שבעים ושבע, שוב פעם חלה רבי שלמה ונפל למשכב, במשך שש שנים התייסר ממחלתו, ועם כל זאת לא פסק מלעמוד על משמר התורה והרבנות.
 
בליל שבת קודש פרשת "ואלה מסעי בני ישראל" כ"ח תמוז שנת תרמ"ו, נחלש ולא יכל אף לקום ממיטתו, קיבל שבת קודש, התפלל תפילה תמה, קידש על היין - והוא כל כולו זוהר מטוהר השבת, אז הרגיש כי כלו כוחותיו וקיצו קרב, בני ביתו התאספו לחדרו ושם יצאה נשמתו בטהרה באמירת וידוי ובקריאת שמע ישראל.
 
חיבורו הידוע והמפורסם ביותר הוא "קיצור שולחן ערוך", וכשמו כן הוא - קיצור של הספר שולחן ערוך, שם ערוכות ההלכות בקיצור נמרץ ובשפה קלה, ורבים רבים מהאחרונים דנים ומפלפלים בדבריו. עוד מספריו, "קסת הסופר" דיני כתיבת סת"ם [ספרי תורה, תפילין, מזוזות]. החתם סופר הורה לתלמידיו שלא יתנו רשות והסכמה לשום סופר אלא אם כן הוא בקי בספר הזה. "תורת הזבח" בדיני שחיטה וטריפות. "לחם שמלה" על דיני נידה, טבילה ומקוואות. "אוהלי שם" על שמות אנשים ונשים לכתובה וגיטין. "פירוש על התפילות" פירושים והלכות על סידור "דרך החיים" לבעל ה"חוות דעת". "פני שלמה" חידושים על מסכת בבא בתרא. "שם שלמה" על סוגיות הש"ס. "אפריון" פירושים על התורה בדרך האגדה. ועוד ספרים אשר הניח בכתב יד ולא נדפסו, "פני אדם" הערות על ספר "חיי אדם" לרבי אברהם דאנציג. "לשון הזהב" כללים בדקדוק לשון הקודש. "כללים בחכמת האמת" פירוש על הזוהר הקדוש.