האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט זצ"ל נולד בנר ראשון של חנוכה - כ"ה בכסלו שנת ה'תר"ז, לאביו האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמן משטעפנשט זצ"ל. סבו היה ה"רוז'ינר" האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל.

בהוראת סבו רבי ישראל מרוז'ין נקרא הרך הנולד בשם אברהם מתתיהו, אברהם על שם רבי אברהם המלאך שהוא נמנה על צאצאיו, ובשם מתתיהו הוא נקרא על שם מתתיהו כהן גדול מתוך כוונה שיזכה לפעול ישועות לעם ישראל כמתתיהו החשמונאי.

לאחר פטירת אביו והתעטרות בכתר האדמו"רות דר רבי אברהם מתתיהו בשטפענשט והיה מבקר לעיתים תכופות ביאסי בה נקבר אביו, בכל פעם שהיה רבי אברהם מתתיהו מגיע ליאסי הייתה נערכת לכבודו קבלת פנים כאשר כל יהודי העיר פוסקים ממלאכתם ויוצאים להקביל את פניו בשירה וריקודים.

רבי אברהם מתתיהו נודע ברבים כפועל ישועות, ויהודים וגויים כאחד היו מתדפקים על פתחו לקבלת ברכה ועצה, בפי הגוים הרומנים היה רבי אברהם מתתיהו מכונה ברומנית בשם "מארילה ראבין דין שטפנשט" שפירושו הרב הגדול משטעפשנשט.

סיפורים רבים נקשרו לכוחו הגדול של רבי מתתיהו לפעול ישועות, מסופר כי ברומניה פעל מלומד אנטישמי בשם אלכסנדרו קוז'ה ימ"ש, קוז'ה היה אינטלקטואל והוגה דעות וכיהן כפרופסור באוניברסיטת העיר יאסי, אדם זה הקים בערים רבות ברחבי רומניה תנועה אנטישמית שעיקר פעילותה היה למען גירוש יהודי רומניה ושלילת אזרחותם.

בבוקר חורפי אחד, בשעת בוקר מוקדמת בעת שבחוץ השתוללה סופת שלגים, נפתחה דלת הקלויז ביאסי ושתי אנשים אשר לבושם מעיד עליהם כי אינם מפשוטי העם נכנסו אל בית המדרש, השנים פנו אל הגבאים וביקשו להיכנס אל הרבי, הדבר נראה חריג, והגבאי רבי פייביש ניגש לברר את זהותם של השנים ומה רצונם, לתדהמתו הרבה היה אחד מהם ד"ר פילדרמן מי שכיהן כנשיא הפדרציה של כל הקהילות היהודיות ברומניה והשני היה ד"ר סלומונוביץ שכיהן כנשיא הקהילה היהודית שביאסי.

באותם ימים מנהיג האנטישמים קוז'ה, אשר היה חבר בפרלמנט הרומני, הביא בפני הפרלמנט הצעת חוק המורה על ביטול אזרחותם הרומנית של כל היהודים וכתוצאה מכך גירושם מרומניה.

ד"ר פילדרמן שהיה עורך דין במקצועו, שמע על הצעת החוק ופנה מיד לחבירו ד"ר סלומונוביץ נשיא קהילת יאסי לבקשת עצה. ד"ר סלומונוביץ ששמע על הצעת החוק המתוכננת הציע לד"ר פילדרמן לנצל את היותו של רבי אברהם מתתיהו ביאסי באותם ימים, על מנת להכנס אליו לקבלת עצה, וכך הגיעו השנים לבית מדרשו של האדמו"ר משטעפנשט.

עם התברר זהותם של השנים מיהר הגבאי ר' פייביש, נכנס  לחדרו של רבי אברהם מתתיהו והודיע לו על בואם של השנים ועל רצונם להיכנס מיידית אל חדרו, רבי אברהם מתתיהו אשר כבר היה עטוף טלית ותפילין לקראת תפילת שחרית נאות לקבל את פניהם. השנים נכנסו אל החדר וללא שהיות פתחו וסיפרו על הסכנה המרחפת על ראשם של יהודי רומניה.

רבי אברהם מתתיהו הקשיב קשב רב לדברי השנים, ולאחר מחשבה פנה אל ד"ר פילדרמן ואמר בחוזה פריז שנערך בשנת ה'תרע"ט התחייבה ממשלת רומניה להעניק אזרחות לכל יהודי רומניה, בחוזה נכתב מפורשות כי "רומניה מתחייבת להכיר ביהודים החיים בשטחי רומניה כנתינים רומנים, בעלי זכויות מלאות, ללא פורמליסט יקה, דהיינו: שלא יכולים לתבוע לאומיות אחרת". ובאותו חוזה קיים סעיף האומר: "שבמידה וינסו לבטל אזרחות מיהודי, עומדת לו הזכות לערער בפני בית המשפט העליון". סעיף זה אמר רבי אברהם מתתיהו יכול להציל את יהודי רומניה.

האדונים פילדרמן וסלומונביץ עמדו נפעמים לשמע בקיאותו הרבה של רבי אברהם מתתיהו, ולאחר שיצאו מחדרו החליטו לשמור את תוכן השיחה בסוד כדי שבבוא העת אם חלילה יהיה צורך יוכלו להשתמש בנשק משפטי זה.

שנים חלפו מאז אותו מעשה, בינתיים כבר הלך רבי אברהם מתתיהו לבית עולמו, בשנת תרח"צ בסיוע הנאצים ימ"ש קמה ברומניה ממשלה אנטישמית בראשותם של אוקטביאן גוגה ואלכסנדרו קוז'ה. ביום י"ט שבט תרח"צ הוציאה ממשלה זו צו מלכותי מספר 169 המורה על בדיקה מחודשת של אזרחותם הרומנית של היהודים, הצעת החוק התקבלה וסכנה ריחפה על ראשם של למעלה משש מאות אלף יהודים.

עם פרסום הגזירה נזכר ד"ר פילדרמן בביקורו אצל רבי אברהם מתתיהו ובעצה שקיבל ממנו, ופנה מיד להגיש לבית המשפט העליון את הצעת הערעור שהגה הרבי, הערעור נרשם וביצוע הגזירה התעכב.

יום לאחר הגשת הערעור הגיע אל משרדו של ד"ר פילדרמן שליח מבית המשפט ובידו מכתב מנשיא בית המשפט העליון במכתב מבקש נשיא בית המשפט כי ד"ר פילדרמן יתייצב מיד בבית המשפט. ד"ר פילדרמן נענה למכתב ופנה מיד לבית המשפט העליון. עם הגיעו ללשכת השופט פנה אליו נשיא בית המשפט ואמר לו, הגשת בקשת ערעור בשם למעלה משש מאות אלף יהודים, לפי החוק בית המשפט חייב לדון באופן פרטי בכל מקרה ומקרה. בית המשפט יושב לדון שלש ימים בלבד בכל שבוע, בכל יום דנים בערך בחמישה תיקים, ומתי נספיק לדון בכל תיקי העירעור? ד"ר פילדרמן בלע את הנזיפה ושתק, נשיא בית המשפט הבין שטמנו לו פח, ושלח את ד"ר פילדרמן לדרכו.

בזכות עצתו של רבי אברהם מתתיהו התעכב ביצוע הגזירה ולמעלה מארבע מאות אלף יהודים הצליחו להשיב לעצמם את האזרחות הרומנית דבר שעיכב את הנאצים במידה רבה בביצוע הפתרון הסופי ברומניה.

רבי אברהם מתתיהו נתבקש לישיבה של מעלה ביום כ"א בתמוז שנת תרצ"ג ונקבר ברומניה. רבי אברהם מתתיהו לא השאיר אחריו יורשים ולזכרו הקימו אנשי עירו שטפענשט ישיבה שנקראה בשם "בית אברהם", ישיבה זו הייתה קיימת עד שעלה הכורת הנאצי והשמיד את רוב יהדות אירופה.

בשנת תשכ"ט לאחר שנשקפה סכנה לקברו של האדמו"ר ברומניה העלו חסידיו את קברו לארץ ישראל, מספרים כי כשחפרו והוציאו את גופו הטהור של רבי אברהם מתתיהו מהקבר היה גופו שלם כביום קבורתו ורימה לא שלטה בו.

ביום ה' בחשוון שנת ה'תשכ"ט נערך בתל אביב מסע הלוויה בו השתתפו אלפי אנשים ובהם גדולי ישראל שבסופו נטמנה גופתו הטהורה של רבי אברהם מתתיהו בבית הקברות נחלת יצחק שבגבעתיים.

הקבר הפך למוקד עליה לרגל ליהודים רבים הזקוקים לברכה וישועה, ביום כ"א בתמוז הוא יום ההילולא של רבי אברהם מתתיהו פוקדים את המקום אלפי מתפללים.