יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל

עד היותו בן י"ג שנים למד עם אביו, שכן יתרונו הגדול על כל בני גילו הביא לכך ששום מלמד לא הרהיב עוז בנפשו לגשת וללמוד עם הינוקא החריף.

ברק שריג ל' בסיון תשס"ט - 22/06/2009 05:28

שמירה על מסורת מנהגי בית אבא איפיינה את פסקיו של הגאון הגדול רבי שלמה  קלוגר המכונה 'המגיד מברודי'.

רבי שלמה קלוגר המכונה "המהרש"ק" או "המגיד מברודי", נולד בשנת תקמ"ו (1785) בקאמרוב, עיר קטנה במדינת פולין שבאימפריה הרוסית. אביו, הרב יהודה אהרון קלוגר, היה רבה של העיר.

עוד בקטנותו ניכר בו שנוער לגדולות וכאשר היה בן שש שנים כבר החל לחדש חידושי תורה בהלכה. עד היותו בן י"ג שנים למד עם אביו, שכן יתרונו הגדול על כל בני גילו הביא לכך ששום מלמד לא הרהיב עוז בנפשו לגשת וללמוד עם הינוקא החריף.

כאשר הגיע לבר מצווה ערך אביו משתה ושמחה, בה דרש בנו דרוש עמוק בחריפות ובקיאות שהפליא כ\ל שומעיו. זמן קצר אחר כך נפטר אביו ורבי שלמה נותר יתום בלא אב ובלא רב ומורה. אמו ששמרה עליו כעל בבת עינה ראתה שרצונו חפץ לעסוק בתורה, נענתה בחפץ לב לבקשתו ושלחה אותו לעיירה זמושץ', בה ישבו גדולי הדור וחכמי ישיבות, כדי שיוכל לעלות עוד ועוד במעלות התורה.

בעיר זרה, בהיותו צעיר לימים, הלך ועמד לפני הראב"ד הגאון רבי מרדכי ראבין וביקש ללמוד בישיבתו. כשראה אותו הגאון, התפלא מאוד ואמר לו: "איך אוכל לקבלך לישיבתי, שהרי קטן אתה וכל תלמידי בני עשרים שנה ויותר וכבר מילאו כרסם בתורה". רבי שלמה לא נכנע והמשיך בהפצרותיו עד שנעתר הגאון להעמידו במבחן שבו נתגלו רוחב חכמתו, והוא צורף מיד אל הישיבה בין הבחורים הגדולים והחריפים.

ישיבתו שם לא ארכה זמן רב משום שאופן הלימוד בה לא תאם את שכלו ומהירות תפיסתו, והוא עזב אותה ולמד בעצמו בבית המדרש של העיר. תוך שמונה ימים גמר ללמוד את  הסוגיה הקשה בדברי רבי  חנינא סגן הכוהנים (במסכת פסחים דף י"ד ע"א) עם שיטת הרמב"ם וכל שיטות הקדמונים עד האחרונים, תוך שהוא מפלפל בה לעומק. דבר בקיאותו של עלם צעיר, אשר טרם מלאו לו י"ד שנה בפלפול ובסברא ישרה בסוגיה חמורה כזו ובזמן כה קצר, עשתה לה כנפיים והגיעה גם לאוזנו של הרב יוסף הוכגילרענטער מחבר הספר 'משנת חכמים', וידידו של אביו. משבחנו ועמד על כישרונו, הוכיחו הרב הוכגילרענטער קשות  על שלא התייצב אצלו מיד עם בואו לעיר זו. רבי שלמה מצידו ענה: "יראתי לגשת אל אדוני מרוב פחדו ומהדר גאונו ואנוכי צעיר לימים ולתבונה, ואיך יעיז קצוץ כנפיים לעוף מול הנשר בשמים?" מאותו יום והלאה לא מש מביתו של רבי יוסף שדאג לכל מחסורו. הוא שלימדו והיה לו לאב ולמורה גם יחד. לתלמידיו הגדולים (הן בגיל והן בחכמה) ששאלו 'מה לילד קטן זה בינינו', השיב הגאון כי לקבל תורה בא ואף כי קטן הוא בעיניהם, מקווה הוא כי ראש לשבטי ישראל יהיה. מאז והלאה חלקו לו התלמידים כבוד והיה יושב תמיד בראש התלמידים ומפלפל עם רבו כאחד מהגדולים. בשנים אלה מילא כרסו בש"ס בבלי, ירושלמי, ספרא, ספרי, תוספתא, מכילתא, הרמב"ם, וטור שולחן ערוך.

באותה עת הגיע לעיירה הרב הגדול, רבי יעקב קרנץ המכונה 'המגיד מדובנא' שפתח בפניו גם הוא את אוצרות חוכמתו. רבי שלמה החל לומד גם דברי אגדה, מדרש תנחומא, ילקוטים, ספרי קדמונים ועוד.

לדאבונו, ימים טובים אלה לא ארכו זמן רב. בהיותו בן ט"ו שנים נפטר רבו הגדול שלימדו תורה ונתייתם גם מאמו והוא נותר גלמוד ובודד.

בגיל 17 נשא לאישה את מרת ליבא מליא ועבר לגור בעיירה ראווה אצל חותנו שסיפק לו את כל מזונותיו. למרות גילו הצעיר נפגש עם גדולי הדור אשר חלקו לו כבוד רב ונתפרסם שמו בין הגאונים הגדולים. כל אותו זמן לא חשק לקבל עליו עול רבנות ועסק אך ורק בלימוד התורה. משנפטר חותנו ונפסק ממנו מקור פרנסתו, בלית ברירה ובחוסר רצון, קבע לו חנות ונעשה חנווני. ידו האחת על הפנקס והשנייה בכתיבת חידושי הלכות בסוגיות עמוקות ורחבות. מכיוון שראשו וליבו מלאים היו מחידושים אלה ומפאת ריכוזו בדברי תורתו, קרה פעם ונתן לקונה יותר סחורה ממה שדרש ולקח ממנו מעות כמעט בחצי השווי. פעם אחרת נתן סחורה בהקפה ושכח לכתוב חובו בפנקסו ועוד. משראתה זאת זוגתו, שפכה לפניו את ליבה ואמרה לו שהנה הם הולכים ודלים בכל יום ומה יהיה בסופם. לרגע אחד התעצב גם הוא אך מיד התעשת ויצא בשלג הקר לחפש את בית הקונה על מנת לסדר את חשבון העסקה, בעודו הולך, הגיעה עגלה זוחלת ובתוכה ארבעה אנשים נכבדים. היו אלה נכבדי העיר קולקוב שבישרוהו שרבם נפטר וכי נקרא הוא על ידי רבי יעקב אורנשטיין אב בית הדין לבוב מחבר הספר 'ישועות יעקב' שעימו התייעצו אנשי קולקוב להיות מחליף לרבם, לאחר ששמע את דברי רבי יעקב אורנשטיין קיבל עליו את משרת הרבנות ולשמחתם של אנשי קולקוב החל בהנהגת קהילתם.

בנו בכורו חיים יהודה, נולד זמן קצר אחר כך אך בהיותו חולה וחלוש רוב ימיו, נפטר בגיל צעיר בחיי אביו.

לאחר כהונתו בעיר קולקוב  שימש כרב בכמה קהילות פולין ובגליציה.

בשנת תקע"ז עבר לכהן ברבנות בעיר יוזעפוף ולאחר מכן משנת תק"פ כיהן כרב העיר ברודי. משנפטרה רעייתו בשנת תקצ"ח נשא לאישה את הרבנית פריידה שהייתה בתו של רבי אריה מרגליות מהעיר דובנא וממנה נולד לו בנו, אברהם בנימין קלוגר.

בשנת תר"ה נקרא לכהן ברבנות בעיר ברעזאן. זמן קצר לאחר הגיעו חלה במחלת הטיפוס בצורה קשה ביותר. למרות שהרופאים נואשו מחייו החל רבי שלמה להתאושש. משהחלים, מימש את הבטחתו, שאם יבריא - יעזוב את רבנות ברעזאן וישוב לברודי, שם היה לדיין, אב בית דין ומגיד מישרים.

המהרש"ק נודע כאחד מגדולי המשיבים בדורו. שאלות הגיעו אליו גם ממקומות מרוחקים. הוא התנגד מאוד להשכלה ולחם נגד כל שינוי במנהגי ישראל.

בשנת תרט"ז בערך הומצאה בווינה על ידי אופה יהודי מכונה לאפית מצות. משהגיעה המכונה לעיר קראקא, נשאל על ידי ראשי הקהילה מה דעתו לגבי השימוש במכונה החדשה, רבי שלמה ענה לשלילה  ועמד בראש האוסרים את השימוש במכונה זו. בתשובה שפרסם ונקראה "מודעה לבית ישראל" כתב כי מנהג ישראל לעשות מצות עגולות ולא מרובעות ויש טעם למנהג זה, ועוד סיבות שבגללם נקט לאיסור. וכן כתב, שאם ייצא קול שהותרה המכונה שוב, לא ישימו לב לכל התנאים ודרישות ההלכה לשמירה מחימוץ ועשייה לשמה. כמו כן, הוסיף כי אין לחדש עניינים מחודשים שלא כמקובל מאבותינו מדור לדור שהיו אופים מצות יד, כי יש בזה משום פריצת גדר בחומת הדת.

ארכיון אתרוג
צילום של שער הספר 'האלף לך שלמה' מתוך המהדורה החדשה בהוצאת וגשל צלם
כתב אלפי תשובות ולמעלה ממאה ספרים בכל מקצועות התורה. יש אומרים שחיבל 375 ספרים כמניין שמו 'שלמה'. כשלושים מחיבוריו נדפסו, בהם: "טוב טעם ודעת" – על שולחן ערוך חלק יורה דעה, "חידושי אנשי שם" על שו"ע חלק אבן העזר "חכמת שלמה" ו"ספר החיים"- חידושים על שולחן ערוך חלק אורח חיים, "ימי נידה" - חידושי הלכה והגדה על מסכת נידה, "אמירי שפר" על התורה, "שו"צ האלף לך שלמה" על ארבעת חלקי השו"ע ועוד. יחד עם כל זאת עסק בטרדות הקהילה שהתדפקו על דלתותיו מבוקר עד ערב, והקדיש מזמנו להיות אפוטרופוס לעניים ואביונים.

מבין המקרים שנתפרסמו בימיו, היה פסק דין שעורר רעש גדול בעולם היהודי. מדובר באלמנה ליהודי שלא היו לו לא בנים ולא אחים, ורצתה להינשא שוב. באה חמותה וטענה כי לבעלה (אביו של הנפטר) היה בן מאשתו הראשונה ולכן כל עוד לא תקבל האלמנה חליצה, איננה יכולה להתחתן. כשהגיע העניין לפני בית דינו של רבי שלמה קלוגר, חקר ומצא שאין ממש בעדות החמה והתיר לאלמנה להינשא. כאמור, הדבר עורר רעש רב והיו עליו עוררין. בתשובה מקיפה ומנומקת קיבל המהרש"ק את הסכמתם של רבי עקיבא אייגר, רבי שלמה זלמן ליפשיץ, רבי אריה לייב הורוביץ ורבי יהושע העשיל באב"ד. פסק הדין קיבל חיזוק משמיים. אותה אלמנה, אשר קודם לכן הייתה נשואה במשך שתיים עשרה שנה ולא זכתה לפרי בטן, נישאה לבעל קשיש שהתגרש משתי נשים ולא זכה גם הוא לילדים, והנה הרתה היא בת עוד בטרם הסתיימה שנת נישואיהם הראשונה.

גדולתו וחריפותו של רבי שלמה נודעו בכל העולם, גם בין הגויים שפנו אליו לקבל את חוות דעתו והכרעתו בעניינים שונים בהם התעורר ספק אצל שופטיהם. גם רבי אפרים זלמן מרגליות נהג לשלוח אליו שאלות ואמר עליו: "ידיו רב לו  כמו הנודע ביהודה ז"ל". רבי יעקב מליסא בעל 'נתיבות המשפט' תארו:"הגאון המופלא, מופת הדור".

בל' בסיוון, א' דראש חודש תמוז תרפ"ט (1869) נפטר רבי שלמה בעיר ברודי זקן ושבע ימים.

את מקומו כרב בעיירה ברודי מלא בנו רבי שמואל בנימין קלוגר.

  1. 1. משפחת קלוגער
    טוען ומגיב 22/06/2009 06:29
    משפחת קולגער בירושלים (חסידי צאנז) הם נכדים שלו?