ליל שב"ק פרשת שלח כ"ג בסיון תרצ"ג, אוושת גלי הכנרת נשמעה בבירור בחלל אוירה של טבריה, שם סמוך לחוף בבית הכנסת העתיק של כולל רייסין בו התפללו חסידי סלאנים, הסתיימה זה עתה תפילת ערבית של ליל שבת חמה ולוהטת, חמה היא טבריה בימות הקיץ, ולוהטת היא התפילה הסלאנימאית שעוד ליהטה בין כותלי בית הכנסת.

                                                   ***

ליל שב"ק פרשת שלח כ"ג בסיוון תרצ"ג, אוושת גלי ים התיכון המתדפקים בעוצמה על סלעי הכורכר שלחוף ימה של תל אביב, לא בשרו בשאגתם את העתיד להתחולל בעוד כמה דקות לעיניהם של העוברים והשבים הלא-רבים שבילו את שבתם החולית באותה עת על שפת הים.

                                                   ***

הצדיק רבי מרדכי חיים קסטלניץ – סלאנים, המכונה בפי כל ר' מוט'ל דיין, צועד מעדנות ממקום תפילתו הקבוע, הוא עובר ליד רבה של טבריה הגאון רבי משה קליערס זצ"ל ומברכו בברכת שבת שלום, ליד הבימה הוא פוגש את אהוב נפשו ר' אברהם וינברג (לימים האדמו"ר מסלאנים בעל ברכת אברהם ונחל איתן) ומחליף אתו כמה חידושים טמירים ונעלים מתוך פרשת השבוע שכל כולה אהבת ארץ ישראל והדיבור בטובתה.

                                                   ***

בצעדים מדודים ורגועים, צועד לו מעדנות מר חיים ארלוזורוב, האיש שההנהגה החילונית של היישוב המתחדש ניבאה לו גדולות ונצורות, רק בן 33 שנים הינהו, והוא כבר מחזיק בתפקיד רב העוצמה 'ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לארץ ישראל'.

שבוע קשה עבר עליו, החלטת השלטונות הבריטיים שלא להשתמש בעובדים יהודיים בפרויקטים לאומיים, מאחר ואלו מחוייבים לשמירת השבת ואינם יכולים לעבוד שבעה ימים בשבוע, הטרידה את מנוחתו במהלך כל ימי השבוע החולף, בקושי רב ולאחר מאמצים ממושכים, שכללו הפעלת לחץ מדיני מצד יהודי אנגליה בארצם, הסכים הנציב האנגלי בארץ ישראל פלשתינה מר ארתור ווקופ, להחזיר לעבודה את העובדים היהודיים, אך ורק בהסתמך על הבטחתו של ארלוזורוב כי ביכולתו לספק לממלכה עובדים יהודיים שיעבדו שבעה ימים בשבוע.

                                                   ***

ותיהום כל הארץ, הפירצה הרישמית והממסדית שהוביל מר ארלוזורוב בקדושת השבת, הסעירה את ריכוזי היהדות החרדית. בעוד פוסע רבי מרדכי חיים סלאנים לעבר דלת היציאה, הוא קולט דין ודברים בסערת רוחות של צעירי השטיבל, הוא ניגש אליהם ושומע בזעזוע את דבר החדשות המסעירות כל נפש יהודי, אחד מהחבורה מספר לר' מוט'ל באריכות את השתלשלות הדברים, בעוד אחר מצביע על השעון וממהר את חבירו לסעודת השבת, הן כבר עלינו לשוב ל'זיצ'ן' של ליל שב"ק, הבה נמהר, ראה מה השעה . . .

                                                   ***

מה השעה ?

זו השאלה שנשאלה בדיוק באותה עת גם בחוף ימה של תל אביב. מה השעה ?

21:30 נענה השואל.

                                                   ***

ר' מוט'ל מחויר כולו לשמע הפגיעה החמורה בקדושת שב"ק בארץ ישראל על ידי יהודים, והוא מגיב בזעזוע פנימי עמוק: 'מחלליה מות יומת'. נקב ולא יסף.

                                                   ***

2 יריות פילחו את האויר הלח על חוף ימה של תל אביב, 2 יריות שעד היום לא ברור מידו של מי נשלחו, היישר אל ליבו של חיים ארלוזורוב שנפל שם מתבוסס בדמו ונפטר כעבור זמן קצר, 2 יריות שהרעידו את היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

                                                   ***

בטבריה כלל לא התפלאו לשמע החדשות בצאת השבת, שם היו מי שהבינו כבר בליל שבת כי אמירתו של ר' מוט'ל לא תשוב ריקם.