שבת ז' בטבת תשע"ט 15/12/2018
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

נס ההצלה של 'משמר הירדן'

חמישים שנה לפני שנחרבה ביום ג' בסיון ה'תש"ח על ידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות, עמדה המושבה 'משמר הירדן' בפני סכנה קיומית לא פחותה. נס ההצלה המופלא של 'משמר הירדן' שהתרחש בזכות עבודת ליל שבת קודש של חסיד ירושלמי על אוניית נוסעים.

חיים טברסקי ג' בסיון תשס"ט - 26/05/2009 05:00
המושבה 'משמר הירדן' נוסדה בראש חודש אלול שנת תר"נ על ידי קבוצת יהודים חרדיים שאיוו להם לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל בעבודת כפיים טהורה, להיות מן הזוכים לקיים בפועל ידיהם את המצוות החביבות התלויות בקדושת הארץ. הם רכשו חווה חקלאית על כביש צפת – דמשק, ממערב לגשר בנות-יעקב.

אחד מן המתיישבים המייסדים של המושבה היה החסיד רבי שלמה לוי גרוסמן מירושלים, בנן של קדושים מן המשפחות המיוחסות שבירושלים, נכדו של אב"ד ירושלים דאז הגאון רבי יעקב לייב גרונער זצ"ל, איתו עלו על הקרקע כשלושים משפחות חרדיות ממיטב הבנים של היהדות החרדית.

בשנת תרנ"ח, לאחר שהמושבה התבססה במקומה, לא פסחו עליה קשיי ארץ ישראל הנקנית ביסורים, וכרוב המושבות הצעירות בעת ההיא, פקד אותה משבר כלכלי עמוק, בנוסף לכך לאחר קיץ יבש וחם, התפשטה במקום מגיפת ה'כולירע' שהפילה אז חללים רבים מבני הישוב, המושבה שגם כך היתה בשפל כלכלי לא היתה מסוגלת להתמודד בכוחותיה שלה מול המגיפה, ונראה היה כי יקום הקץ על מפעל חייהם של אותם יהודים.

תמר הירדני. ויקיפדיה העברית. GNU
משמר הירדן בתקופת המנדט הבריטי
צלם

ר' שלמה לוי גרוסמן שהיה יו"ר ועד המושבה, התיישב ברוב ייאושו וערך מכתב ארוך ומפורט לאחיו מנכבדי קרתא דירושלים הרה"ח רבי משה שניאור זלמן גרוסמן, מחשובי חסידי קרלין בעיר הקודש, איש נשוא פנים ונכבד בעמיו, בו הוא מגולל לפניו את כל השבר אשר פוקד אותם בעת הזו, ומבקש ממנו לעשות מה שביכולתו לבוא לעזרתם לפני שיהיה מאוחר.

כשקיבל ר' זלמן גרוסמן את המכתב מידיו של הדוור, הוא היה כבר מחוץ לביתו בדרך לעוד שליחות מצוה מטעם יהודי ירושלים לארה"ב, הוא תחב את המכתב לכיסו והחליט כי בדרכו באוניה הוא יתפנה לקרוא את המכתב שקיבל מאחיו.

ר' זלמן שם פעמיו לעיר חיפה, עלה על אוניית הנוסעים הראשונה שהפליגה לארה"ב ויצא לדרכו. בהיותו בדרך קרא את מכתבו הכואב של אחיו ודמעות זלגו על לחייו, לא ידע ר' זלמן כיצד יוכל הוא מרחוק להושיט עזרה לאחיו ובני המושבה, עזרה שבלעדיה לא יוכלו להמשיך ולהתקיים. אך קיוה באמונתו לישועת ה' שתבוא כהרף עין.

כעבור כמה ימים הגיעה שבת קודש, ור' זלמן כדרכו בירושלים – כן על הים, מכין את עצמו בסילודין לקבלת פני שבת המלכה, לאחר תפילת שבת לוהטת כמנהג חסידי קרלין וסעודת שבת קצרה שסעד עם מעט הפת שהכין עמו באמתחתו, עלה ר' זלמן לסיפון האוניה, ושם בודד עם אלוקיו החל משורר בדביקות את זמירות השבת, בהתלהבותו כי רבה הרגיש ר' זלמן כאילו הוא יושב במחיצת רבו הק' בסטולין או שמא בין בני חבורתו שבירושלים, וכך לאורך כל הלילה שורר בדביקותו שירים לאלוקיו.

Almog
הריסות בית במושבה משמר הירדן.
צלם

בהיותו מרוכז בשירתו, לא הבחין ר' זלמן באיש צעיר, מטופח ומעורר רושם מכובד שניצב על עמדו בקצה הסיפון, ולא העתיק את עיניו ממנו כל אותו הלילה. לאחר צאת השבת, ניגש אליו אותו צעיר ואמר לו: שלום עליך יהודי. בליל השבת האחרונה עמדתי מרותק לשירתך ועבודתך בקודש, היא ריגשה אותי עד למאוד ומצאה חן בעיני, היודע אתה מי אני ? לא, השיב ר' זלמן, שמלבד ד' אמות של תורה וחסידות לא הכיר בעולמו דבר. אני הוא הברון רוטשילד, ענה הצעיר שהיה לא אחר מאשר הברון בנימין אדמונד רוטשילד אשר נודע מאוחר יותר בכינויו 'הנדיב הידוע'.

אני הוא הברון רוטשילד המשיך הצעיר, ומאחר והסבת לי לילה של קורת רוח כה מרובה, אני מוכן למלאות משאלה אחת שלך במלואה, אבל זכור היטב! משאלה אחת ותו לא. הרהר ר' זלמן במהירות בראשו, לנגד עיניו עמדו בני משפחתו וקהילתו שכה זקוקים היו לעזרה כספית שיכול הברון להעמיד להם, אך כברק במוחו נזכר במכתבו של אחיו ר' שלמה לוי, שלף את המכתב והגישו לעיני הברון, זו משאלתי אמר ר' זלמן כשליבו שלם, אנשים אלו על סף התמוטטות, ועזרתך תוכל להעמידם על רגליהם מחדש. הברון שלף את פנקסו, רשם כמה מילים, הושיט את ידו לר' זלמן לשלום ונפרד ממנו בזאת.

חלפו כמה שבועות, ר' זלמן שב ממסעו בארצות הברית, בהגיעו לביתו הוא מוצא מכתב נוסף ששלח אליו אחיו ר' שלמה לוי, בהתרגשות הוא פותח את המכתב וקורא את שורותיו של אחיו, שהפעם כתובות בגיל וברנן: 'כמה ימים אחרי ששלחתי לך את מכתבי הקודם, בוקר אחד, והנה בשער המושבה מופיעה שיירת משאיות עמוסות בכל טוב, מזון ציוד ותרופות, אף בית חולים שדה הוקם שם, ומשלחת רופאים ואחיות התייצבו בה במהירות, שתילים רכים של עצי אקליפטוס היו גם הם במשלוח ההצלה, אשר נשתלו בביצות הענק במטרה להביא לייבושם המהיר, ובמילא לחיסול חיידקי הקדחת שהפילה חללים רבים, איננו יודעים ממי שפע הטוב הזה אשר נחת עלינו, אך השמועה מדברת על כך שידו של הברון רוטשילד היא שעומדת מאחוריה'.

ר' זלמן שלא היה זקוק לניחושים, קיפל את המכתב והודה להשי"ת פעמיים, אחת אודות ההצלה המופלאה שזכה והתגלגלה בעטיו לאותם מתיישבים, ושתיים שזכה ולא חשב על עצמו אלא על שארו וחבורתו שם בגליל העליון, ולא התפתה לבקש מאת הברון עזרה וסיוע אישיים עבורו בעת שאחיו היה נתון בצרה.