מאמר
האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל
ביום א' באייר נפטר האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל, גדולי החסידות אמרו עליו שלו היה נשאר באירופה ולא עולה לארץ ישראל היה הוא למנהיג החסידים כולם יחד עם רבי אלימלך מליז'ענסק זצ"ל.
מוטי מרינגר א' באייר תשס"ט - 25/04/2009 20:14
האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל נולד בשנת ה'תצ"ח לאביו רבי משה שהיה מבני העליה בחבורה הקדושה של מייסד החסידות הבעל שם טוב, מסופר שבאחת הפעמים בהם הסב רבי משה על שולחנו של הבעל שם טוב רמז לו הבעש"ט הקדוש שעתידים הוא ואשתו להוריד לעולם נשמה גדולה, תקופת מה לאחר רמז זה נולד רבי מנחם מנדל.
כאשר הגיע רבי מנחם מנדל לגיל תשע נטלו אביו עמו בנסיעותיו לבעש"ט, כאשר גדל הילד הלך הוא למזריטש ללמוד תורה מפי תלמידו וממשיך דרכו של הבעש"ט המגיד ממזריטש זצ"ל, המגיד קרב את רבי מנחם מנדל והיה לרבו המובהק, לימים כאשר בקשו בני קהילת מינסק רב שינהיגם הם פנו אל המגיד ממזריטש שנתן להם אבנט ומקל ואמר להם לתיתם לרבי מנחם מנדל, רבי מנחם מנדל היה לרב קהילת מינסק והיה אהוב ורצוי על בני הקהילה, לאחר תקופה, חייב רבי מנחם מנדל בדין את אחד מעשירי מינסק והלז יצא כנגדו והחל להשמיצו, רבי מנחם מנדל שתק לבושתו ולא לחם כנגד אותו עז פנים, באותה שנה באמצע עשרת ימי תשובה סולק רבי מנחם מנדל ממינסק ועבר עם קומץ מקורבים לדור בעיירה רדישקוביץ, לאחר תקופה קצרה בהוראת רבו המגיד עבר רבי מנחם מנדל לעיר הורדוק משם הפיץ את אור החסידות בהורדוק וויטבסק ובמינסק, לאחר זמן מה נבחר רבי מנחם מנדל לנשיא תנועת החסידות במדינות רוסיה הלבנה, רייסן וליטא, לימים כאשר ביקר רבי מנחם מנדל אצל רבו המגיד ממזריטש שאל אותו המגיד מה פעלת אצל אותם יהודים ברוסיה הלבנה? ענה לו רבי מנחם מנדל, כשהגעתי היו אלו יהודים בעלי בגדים קרועים ולב שלם, אני הפכתי אותם ליהודים בעלי בגדים שלמים ולב קרוע.
רבי מנחם מנדל ניסה בשלב מסויים של התלקחות המחלוקת בין חסידים למתנגדים, ביחד עם מייסד שושלת חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי לפשר בין הצדדים, ויחד ניסו השניים להיפגש עם הגאון מוילנא על מנת לשנות את דעתו כלפי החסידות, פגישה זו לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל.
בחודש אדר שנת תקל"ז קיבל רבי מנחם מנדל החלטה לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה, רבי מנחם מנדל יצא למסע יחד עם קבוצה שמנתה כשלש מאות חסידים, בדרך מסעם עברו העולים בקושטא שם שכר רבי מנחם מנדל אוניה על מנת להפליג בה לארץ ישראל, האוניה אותה שכר רבי מנחם מנדל הייתה האוניה בה הפליג לארץ ישראל רבה של אמסטרדם רבי אלעזר רוקח 72 שנה קודם לכן, רבי מנחם מנדל החליט לשכור ספינה זו בתקווה שזכות הצדיק תעמוד לעולים ויגיעו ליעדם בשלום, אל החסידים העולים הצטרפו קבוצה מיהודי קושטא שהיו חסרי אמצעים.
לאחר חמישה חודשים בהם עברו העולים תלאות רבות, ביום ה' באלול תקל"ז הגיעה האוניה לנמל העיר עכו, העולים פנו להתיישב בעיר צפת וציפו לדור בה בשלווה ובריעות. רבי מנחם מנדל חיבב את ארץ ישראל ואמר פעם כי "אמת היא שאווירה של ארץ ישראל מחכים. כל זמן שהייתי בחוץ לארץ, היו כל מעייני וחפצי להתפלל פעם אחת תפילה בדרך הנכונה. אבל מיום שאני בארץ, אין בליבי אלא משאלה זו: לענות פעם אחת אמן בדרך הנכונה"
לא ארכה מנוחתם של העולים בצפת, חלק מתושבי צפת החלו להתנכל לרבי מנחם מנדל ומרוב צער הוא נפל למשכב לחודשים מספר, לאחר שלוש שנים בהן סבל רבי מנחם מנדל רדיפות, הוא החליט לעזוב את צפת ועבר לגור בעיר טבריה, בני הקהילה הספרדית בטבריה קיבלו את רבי מנחם מנדל בכבוד גדול וביניהם מצא רבי מנחם מנדל את מנוחתו, מטבריה המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את הקהילה החסידית בארץ ישראל ואף המשיך להנהיג את אותם חסידים שנותרו בצפת, למשך תקופה קצרה עקר רבי מנחם מנדל מטבריה ועבר לפקיעין אולם לאחר זמן קצר שב לטבריה.
רבי מנחם מנדל עסק רבות בחיזוק מצות ישוב ארץ ישראל ושלח את תלמידו רבי ישראל פוליצקר כשד"ר לאירופה על מנת שיגייס כספים ל"קופת רבי מאיר בעל הנס" אותה יסד לטובת עניי ארץ ישראל.
כלפי חוץ הייתה הנהגתו של רבי מנחם מנדל בכבוד והדר הוא היה לובש בגדי פאר יקרים ונסע במרכבה הרתומה לסוסים אבירים, אולם בפנימיותו היה רבי מנחם מנדל ענוותן, יעידו על כך מכתביו הרבים בהם חתם בשם "השפל באמת" וכן ציוויו לבנו כי על מצבתו לא יכתבו כל תארים לבד מהכיתוב "מוהר"ר מנחם מנדל", מסופר שבעוד שהיה רבי מנחם מנדל נער צעיר לימים בחצרו של המגיד ממזריטש נכנס פעם המגיד לחדרו ומצא אותו מסתובב כאשר כובעו שמוט על צידו, פנה המגיד אל רבי מנחם מנדל ושאל אותו כמה דפי גמרא למדת היום? ענה רבי מנחם מנדל כי למד ששה דפי גמרא, השיב המגיד ואמר לו ראה כמה דפי גמרא אתה צריך ללמוד כדי ללכת כאשר כובעך שמוט על ראשך, שמע רבי מנחם מנדל את אשר אמר לו המגיד והבין כי רצה לרמוז לו על שמץ גאווה שמצא בו, רץ רבי מנחם מנדל אחרי המגיד וביקש תיקון למידותיו, אמר לו המגיד כי יסע עמו יחד לשהות בשבת אצל הבעש"ט והוא יתן לו תיקון, נסעו השנים הרב ותלמידו אל הבעש"ט והגיעו לעירו בערב שבת, עם הגיעם החל רבי מנחם מנדל להתכונן לקראת שבת המלכה, הוא רחץ את גופו והתלבש בבגדים נאים ומהודרים לכבוד שבת, לאורך השבת כולה לא התייחס הבעש"ט אל רבי מנחם מנדל במוצאי שבת נכנס המגיד יחד עם רבי מנחם מנדל אל הבעש"ט וסיפר לו את אשר ארע, הבעש"ט שמע את הדברים ואמר כי אין מה לתקן במידת הגאווה של רבי מנחם מנדל כי רק כלפי חוץ הוא נראה כגאוותן בעוד שלמעשה הוא שפל רוח מאוד מאוד.
רבי מנחם מנדל הסתלק לישיבה של מעלה ביום א' באייר שנת ה'תקמ"ח, לפני מותו פנה לסובבים אותו ואמר "סורו נא מעלי כי ה' ניצב עלי" ולאחר מכן נסתלקה נשמתו בטהרה. גופו הטהור נטמן בבית העלמין העתיק שבטבריה.
לרבי מנחם מנדל היו מספר ילדים שכולם מתו על פניו בחייו לבד מבן אחד – רבי משה שנותר בחיים ובת שנישאה לבנו של הרב אבולעפיא מטבריה, דברי תורתו של רבי מנחם מנדל ראו אור בספרים "ליקוטי אמרים" "פרי הארץ" ועוד.
רבי מנחם מנדל העמיד תלמידים רבים ביניהם מפורסמים, רבי ברוך מקוסוב ורבי זלמן וילנר.
בצוואתו ציווה רבי מנחם מנדל לבנו רבי משה שלא יטול שררה על הציבור ויאהב כל יהודי אפילו "הפחות שבישראלי", בעניין הליך קבורתו ביקש רבי מנחם מנדל שלא תעבור יותר משעה אחת מעת יציאת נשמתו ועד לקבורתו וכן שלא יניחוהו בתוך ארון אלא על אדמתה הקדושה של ארץ ישראל.
כאשר הגיע רבי מנחם מנדל לגיל תשע נטלו אביו עמו בנסיעותיו לבעש"ט, כאשר גדל הילד הלך הוא למזריטש ללמוד תורה מפי תלמידו וממשיך דרכו של הבעש"ט המגיד ממזריטש זצ"ל, המגיד קרב את רבי מנחם מנדל והיה לרבו המובהק, לימים כאשר בקשו בני קהילת מינסק רב שינהיגם הם פנו אל המגיד ממזריטש שנתן להם אבנט ומקל ואמר להם לתיתם לרבי מנחם מנדל, רבי מנחם מנדל היה לרב קהילת מינסק והיה אהוב ורצוי על בני הקהילה, לאחר תקופה, חייב רבי מנחם מנדל בדין את אחד מעשירי מינסק והלז יצא כנגדו והחל להשמיצו, רבי מנחם מנדל שתק לבושתו ולא לחם כנגד אותו עז פנים, באותה שנה באמצע עשרת ימי תשובה סולק רבי מנחם מנדל ממינסק ועבר עם קומץ מקורבים לדור בעיירה רדישקוביץ, לאחר תקופה קצרה בהוראת רבו המגיד עבר רבי מנחם מנדל לעיר הורדוק משם הפיץ את אור החסידות בהורדוק וויטבסק ובמינסק, לאחר זמן מה נבחר רבי מנחם מנדל לנשיא תנועת החסידות במדינות רוסיה הלבנה, רייסן וליטא, לימים כאשר ביקר רבי מנחם מנדל אצל רבו המגיד ממזריטש שאל אותו המגיד מה פעלת אצל אותם יהודים ברוסיה הלבנה? ענה לו רבי מנחם מנדל, כשהגעתי היו אלו יהודים בעלי בגדים קרועים ולב שלם, אני הפכתי אותם ליהודים בעלי בגדים שלמים ולב קרוע.
רבי מנחם מנדל ניסה בשלב מסויים של התלקחות המחלוקת בין חסידים למתנגדים, ביחד עם מייסד שושלת חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי לפשר בין הצדדים, ויחד ניסו השניים להיפגש עם הגאון מוילנא על מנת לשנות את דעתו כלפי החסידות, פגישה זו לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל.
בחודש אדר שנת תקל"ז קיבל רבי מנחם מנדל החלטה לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה, רבי מנחם מנדל יצא למסע יחד עם קבוצה שמנתה כשלש מאות חסידים, בדרך מסעם עברו העולים בקושטא שם שכר רבי מנחם מנדל אוניה על מנת להפליג בה לארץ ישראל, האוניה אותה שכר רבי מנחם מנדל הייתה האוניה בה הפליג לארץ ישראל רבה של אמסטרדם רבי אלעזר רוקח 72 שנה קודם לכן, רבי מנחם מנדל החליט לשכור ספינה זו בתקווה שזכות הצדיק תעמוד לעולים ויגיעו ליעדם בשלום, אל החסידים העולים הצטרפו קבוצה מיהודי קושטא שהיו חסרי אמצעים.
לאחר חמישה חודשים בהם עברו העולים תלאות רבות, ביום ה' באלול תקל"ז הגיעה האוניה לנמל העיר עכו, העולים פנו להתיישב בעיר צפת וציפו לדור בה בשלווה ובריעות. רבי מנחם מנדל חיבב את ארץ ישראל ואמר פעם כי "אמת היא שאווירה של ארץ ישראל מחכים. כל זמן שהייתי בחוץ לארץ, היו כל מעייני וחפצי להתפלל פעם אחת תפילה בדרך הנכונה. אבל מיום שאני בארץ, אין בליבי אלא משאלה זו: לענות פעם אחת אמן בדרך הנכונה"
לא ארכה מנוחתם של העולים בצפת, חלק מתושבי צפת החלו להתנכל לרבי מנחם מנדל ומרוב צער הוא נפל למשכב לחודשים מספר, לאחר שלוש שנים בהן סבל רבי מנחם מנדל רדיפות, הוא החליט לעזוב את צפת ועבר לגור בעיר טבריה, בני הקהילה הספרדית בטבריה קיבלו את רבי מנחם מנדל בכבוד גדול וביניהם מצא רבי מנחם מנדל את מנוחתו, מטבריה המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את הקהילה החסידית בארץ ישראל ואף המשיך להנהיג את אותם חסידים שנותרו בצפת, למשך תקופה קצרה עקר רבי מנחם מנדל מטבריה ועבר לפקיעין אולם לאחר זמן קצר שב לטבריה.
רבי מנחם מנדל עסק רבות בחיזוק מצות ישוב ארץ ישראל ושלח את תלמידו רבי ישראל פוליצקר כשד"ר לאירופה על מנת שיגייס כספים ל"קופת רבי מאיר בעל הנס" אותה יסד לטובת עניי ארץ ישראל.
כלפי חוץ הייתה הנהגתו של רבי מנחם מנדל בכבוד והדר הוא היה לובש בגדי פאר יקרים ונסע במרכבה הרתומה לסוסים אבירים, אולם בפנימיותו היה רבי מנחם מנדל ענוותן, יעידו על כך מכתביו הרבים בהם חתם בשם "השפל באמת" וכן ציוויו לבנו כי על מצבתו לא יכתבו כל תארים לבד מהכיתוב "מוהר"ר מנחם מנדל", מסופר שבעוד שהיה רבי מנחם מנדל נער צעיר לימים בחצרו של המגיד ממזריטש נכנס פעם המגיד לחדרו ומצא אותו מסתובב כאשר כובעו שמוט על צידו, פנה המגיד אל רבי מנחם מנדל ושאל אותו כמה דפי גמרא למדת היום? ענה רבי מנחם מנדל כי למד ששה דפי גמרא, השיב המגיד ואמר לו ראה כמה דפי גמרא אתה צריך ללמוד כדי ללכת כאשר כובעך שמוט על ראשך, שמע רבי מנחם מנדל את אשר אמר לו המגיד והבין כי רצה לרמוז לו על שמץ גאווה שמצא בו, רץ רבי מנחם מנדל אחרי המגיד וביקש תיקון למידותיו, אמר לו המגיד כי יסע עמו יחד לשהות בשבת אצל הבעש"ט והוא יתן לו תיקון, נסעו השנים הרב ותלמידו אל הבעש"ט והגיעו לעירו בערב שבת, עם הגיעם החל רבי מנחם מנדל להתכונן לקראת שבת המלכה, הוא רחץ את גופו והתלבש בבגדים נאים ומהודרים לכבוד שבת, לאורך השבת כולה לא התייחס הבעש"ט אל רבי מנחם מנדל במוצאי שבת נכנס המגיד יחד עם רבי מנחם מנדל אל הבעש"ט וסיפר לו את אשר ארע, הבעש"ט שמע את הדברים ואמר כי אין מה לתקן במידת הגאווה של רבי מנחם מנדל כי רק כלפי חוץ הוא נראה כגאוותן בעוד שלמעשה הוא שפל רוח מאוד מאוד.
 |
|
| מצבת קברו של רבי מנחם מנדל בטבריה | צלם |
רבי מנחם מנדל הסתלק לישיבה של מעלה ביום א' באייר שנת ה'תקמ"ח, לפני מותו פנה לסובבים אותו ואמר "סורו נא מעלי כי ה' ניצב עלי" ולאחר מכן נסתלקה נשמתו בטהרה. גופו הטהור נטמן בבית העלמין העתיק שבטבריה.
לרבי מנחם מנדל היו מספר ילדים שכולם מתו על פניו בחייו לבד מבן אחד – רבי משה שנותר בחיים ובת שנישאה לבנו של הרב אבולעפיא מטבריה, דברי תורתו של רבי מנחם מנדל ראו אור בספרים "ליקוטי אמרים" "פרי הארץ" ועוד.
רבי מנחם מנדל העמיד תלמידים רבים ביניהם מפורסמים, רבי ברוך מקוסוב ורבי זלמן וילנר.
בצוואתו ציווה רבי מנחם מנדל לבנו רבי משה שלא יטול שררה על הציבור ויאהב כל יהודי אפילו "הפחות שבישראלי", בעניין הליך קבורתו ביקש רבי מנחם מנדל שלא תעבור יותר משעה אחת מעת יציאת נשמתו ועד לקבורתו וכן שלא יניחוהו בתוך ארון אלא על אדמתה הקדושה של ארץ ישראל.
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'- ראש גלות בבל. הוא יושב בבגדד אך מצודתו פרוסה על כל יהדות המזרח.
רבי שמחה בונים מפשיסחא רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל חידש את דרך פשיסחא בעבודת ה' שהייתה מיסודותיהם של חצרות תלמידיו הרבים – קוצק, גור, וורקי, אלכסנדר ועוד.
היהודי הקדוש שמו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ' יהה כשמו של רבוף, משום כך כינוהו חבריו "היהודי הקדוש", על שום פרישותו וצדקותו הרבה